קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק א · הלכה ז
החלוצה וכו' מד"ס. יראה מדברי רבינו שאין לחלק בין כהן הדיוט לכה"ג שאין איסור בחלוצה אלא מד"ס אף לכה"ג והרע"ב בפי' המתני' בפ"ט דיבמות מ"ג כ' דחלוצה לכה"ג מה"ת היא כדמוכח באלו הן הלוקין ודבריו תמוהים מאוד כמבואר שם בתיו"ט ונראה להליץ דוודאי מ"ש להר' מר"פ אה"ה יפה כיון מדקתני בסיפא שם גרושה וחלוצה אינו חייב אלא משם אחד וזה דבר תמי' אף שבכ"ד נקט חלוצ' בהדי גרושה בשיגרא דלישנ' כמ"ש הה"מ אבל למה מהדר מתני' דגרושה וחלוצה אינו חייב אלא אחת הא חלוצה מדרבנן היא והריטב"א הרגיש בזה וכ' דאשמועי' דגם מכת מרדות אין לוקין ותי' זה לא ניחא לי' להרע"ב והי' נ"ל דוודאי בכה"ג חלוצה אסורה מה"ת ולא מטעם שכ' התיו"ט משום אלמנה אלא מטעם אחר דגרסי' בת"כ פ' אמור פ"א ט' גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ודין היא ומה אם גרושה שהיא מותר' למגרש פוסלה לכהונה חלוצה שהיא אסורה לחזור לחולץ א"ד שתהי' פסולה לכהונה צרה תוכיח שהיא אסורה לחזור וכשירה לכהונה הפרש גרושה עשה בה מעשה חלוצה עשה בה מעשה ואל תוכיח צרה שלא עשה בה מעשה ואם נפשך לומר [פי' דהק"ו אי"ל פירכא והפרש ליתא] ואשה לרבות את החלוצה ע"כ הנה יראה דהקו"ח יש לו פרכא מצרה ולגבי כה"ג צרה לאו פירכא הוא דהא צרה ג"כ אסורה לכה"ג מכח אלמנה וא"כ גבי כה"ג קו"ח גמור הוא ואפי' אי לא קרא אתי' מק"ו וא"כ הא דדרשי' מואשה אינו אלא בכהן הדיוט ובדרך אסמכתא אבל בכה"ג מה"ת הוא מכח ק"ו ובזה שפיר א"ל דמתני' דהתם דקתני גרושה וחלוצה אינו חייב אלא אחת משום כה"ג נקיט לה.