אור ברסלב
קובץ אמונה מעשית פרפראות לשמע ישראל

קובץ אמונה מעשית

פרפראות לשמע ישראל

ביאור המלים בפרשת שמע ישראל

להמליך את השי"ת על כל העולם, לדוגמא: כשרואים רעידת אדמה בטורקיה, שזה מהשמים, וכן נשיא ארה"ב כעת שלא דומה לאמריקאי, שליט לוב שנהרג, וכן נשיא עיראק, הכל מהשמים. ברגע אחד המלכת את השי"ת על טורקיה, אמריקה, לוב ועיראק, והבן. כאשר אתה רואה הכל בעיניים של אמונה, יש כאן מלכות שמים שלימה, ועאכ"ו, מה שקשור אליך ממש.

עאכ"ו, מה שעובר עלינו יום יום, שעה שעה, כל רגע וכל שניה, כאשר האדם מבין שזה מהשמים הרי הוא ממליך את השי"ת עליו תמיד.

קריאת שמע בזמנה, מעלתה יותר מעסק התורה. (ברכות י:).

בכל לבבך - כנגד אאע"ה שאהב את השי"ת יותר מבנו יחידו. "בכל נפשך" - כנגד יצחק אע"ה שאהב את השי"ת יותר מגופו. "ובכל מאודך" - כנגד יעקב אע"ה שמאס בעושר ונהיה "איש תם יושב אהלים" ועוסק בתורה. (ספרי פרשת ואתחנן)

ואהבת את ה' אלוקיך - לרבות ת"ח, כל אתין לרבות (רש"י כתובות קג.), כמו "את ה' אלוקיך תירא לרבות ת"ח" (פסחים כב:), ומכאן "מורא רבך כמורא שמים" (רמב"ם רפ"ה מהל' ת"ת), וכן לאהבת ת"ח, "מאן דרחים רבנן" (שבת כג:), להדבק בת"ח (כתובות קיא:), וזו מ"ע מה"ת (רמב"ם דעות ו, ב), וזה נובע מאהבתם עד שנדבק בהם.

מצוות צריכות כוונה (אור"ח סימן ס), ויותר יזהר בפסוק ראשון של ק"ש, שהוא קבלת עומ"ש, שלא יהא לבבו פונה לדברים אחרים כו"ע, (רשב"א ברכות יג.), וצ"ע לעניין דיעבד (משנ"ב בביאה"ל ר"ס קא), וגם אם בעת שיאמר אח"כ התיבות, יחזור ויכוון (שם בביאה"ל), וזה נורא ואיום שיש להיזהר שלא תבוא מחשבה זרה כלל, וכן איתא בזוה"ק (תיקוני הזוהר סוף תיקון סו) כמו חתן וכלה "והיו לבשר אחד", כך באמירת "שמע ישראל" לסלק מעצמו כל המחשבות החיצוניות, ע"ש. נורא ואיום, ואוי לנו ביום הדין. ועצה טובה להגיע לכך, לחשוב על כל מלה ומלה והמשך המלים, כמו דרשה והרצאה, כך שמוחו תפוס תמיד.

כשם שישראל מייחדים את שמו של השי"ת למטה, כך מתייחד שמו למעלה בעליונים, ומלאך עומד למעלה בשמים ומחכה ליחודו וקריאתו של אדם מישראל בכוונה הרצויה, ועי"ז המלאך מברר כל ניצוצי הקדושה. (זוה"ק ואתחנן רסג א.)

בכל נפשך - מובא בתשב"ץ שהמוסר נפשו עק"ה, אין לו הרגשת כאב, כלומר שחסרון אהבת השי"ת יכאב לו יותר מכל כאב גשמי, והקרבה להשי"ת יהיה למעלה מהרצון הטבעי שלו, כי חסרון בעבודת השי"ת, קשה לו יותר מכל צער גשמי שבעולם, וזה נורא למתבונן בעומק מ"ע מה"ת של אהבת השי"ת.

בש"ס ברכות סא: "יש לך אדם שממונו חביב מגופו, ואפילו יסורים קשים ומיתה" (בן יהוידע שם), ומכאן שבשמים פועלים ומחזקים כל או"א לפי מעשיו, ואיש כזה צריך לחזקו ע"י שכתוב בתורה "בכל מאודך", אף שזה טעות בידו, צריך לכוון אותו לעבודת השי"ת תמיד.

נוהגין לקרוא פסוק ראשון בקול רם, כדי לעורר הכוונה (אור"ח סימן סא סעיף ד), ועאכ"ו החזן קול רם מעורר את כולנו ומקדש שם שמים.

עשר מצוות בפרשה ראשונה של "קריאת שמע" (חוה"ל בפתיחה לשער היחוד) לפי המלים שבפרשה וכדלהלן:

א. שמע ישראל ה' - כלומר יש בורא לעולם, יש בעל הבית, אדון הכל היה הווה ויהיה, אנכי ה' אלוקיך.

ב. אלוקינו - כלומר, משגיח עלינו תמיד, כל רגע ורגע, תקיף ובעל הכוחות כולם מהשמים.

ג. ה' אחד - כלומר אין שתיים, אין עוד סיבות, "לא יהיה לך... על פני".

ד. ואהבת - אהבת השי"ת, אהבה ראשונה, חזקה, מושלמת, ולמה? כי זה השי"ת, ואין כמוהו, ואין עליו, תוסיף לחשוב מספר השנים שאתה חי והשי"ת דואג לך לכל צורכיך, אהבה רבה ואהבת עולם.

ה. והיו הדברים האלה על לבבך - כלומר תכניס עמוק משכל ללב שלך, שתרגיש כן תמיד, שהשי"ת המיוחד בעולם, אוהבים אותו יותר מכולם,ומרגישים תמיד שזה חלק ממך, יותר מרמ"ח ושס"ה שלך, בחיזוק כזה תעבוד את ה'.

ו. ושננתם לבניך - ללמד את הבנים אהבת השי"ת תמיד, שיהיה רגיל ושנון על פיהם.

ז. ודברת בם - גם עם עצמך תדבר ותחשוב על זה תמיד, בבית, בהליכה, בשכיבה בקימה, בבחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד", ואפילו בבית הכסא ובבית המרחץ. (חכמת שלמה סימן פה)

ח. וקשרתם - להניח תפילין של יד על היד כנגד הלב, שהכח והגוף כולו יהיה עבד ה'.

ט. והיו לטוטפות - להניח תפילין של ראש כנגד המח, לחשוב תמיד על השי"ת, ולהשתמש במחשבה לכבוד השי"ת, וכל העוה"ז הוא אמצעי לכבוד השי"ת.

י. וכתבתם - מזוזה על שער הבית והחדרים, כל זמן שיכנס ויצא, יפגע ביחוד ה' שמו של הקב"ה, ויזכור אהבתו ויעור משנתו ומשגיותיו בהבלי הזמן, וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים. (רמב"ם מזוזה ספ"ו)

בעניין ד' מיתות בי"ד, נכון שיש מצוה לכוון כן באמירת "אחד", אבל כידוע מהנועם אלימלך במאמר המפורסם שלו (הנקרא צטיל קטן בלע"ז), שיש להמחיש באופן מעשי מיתת בי"ד, ורבנו הקדוש הבן איש חי זיע"א כותב, בארבע מקומות בתפילה שצריך לכוון למסור נפשו עק"ה, ונראה שרצוי להמחיש בכל פעם מיתה נוספת, לדוגמא באמירת "אחד" לכוון ד' מיתות בי"ד, ולהמחיש סקילה, כאילו זורקים אותו מבנין גבוה מאוד עק"ה, ובאמירת "למען שמו באהבה" יכון למות עק"ה, ד' מיתות בי"ד, ולהמחיש לעצמו שריפה, ששורפים אותו ויש מדורה גדולה לכבוד השי"ת. ובאמירת "לדוד אליך ה' נפשי אשא" ג"כ יש לכוון ד' מתות בי"ד, ובזוה"ק מחמיר מאוד למי שלא מכוון (עיין כה"ח סימן קלא ס"ק לא), וימחיש לעצמו מיתת הרג, שכעת כורתים את ראשו, וזורקים אותו לאשפה, מאכל לבעלי החיים שם, ובאמירת "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו", ימחיש לעצמו מיתת חנק, כאילו ממש תולים אותו על עץ גבוה, ועושה כן בשמחה לכבוד השי"ת, ויתכן היום שיש יצה"ר כ"כ גדול, ותאוות וגירויים למיניהם, רח"ל, וכן תאוות אכילה, ועישון סגריות שכולו תאוה גאוה ויסורים (כדברי רבינו הח"ח זיע"א), המתגבר על תאוות אלו, ה"ז כמו מיתה ממש וכמו קרבן על המזבח, ולפעמים בשמים מתיחסיים לכך כמו עקדת יצחק, לרוב שתיקתו והכנעתו לקבל הכל באהבה מהשי"ת, ואם יכוון להתקדש באותו הרגע, יגיע לדבקות והשגות גבוהות, וכידוע מתענית הראב"ד שע"י אכילה נחשב לתענית, ורבנו בעל "שומר אמונים" בספר "שלחן הטהור" מאריך בזה, לפני הסעודה להתפלל על הפרנסה, ולומר וידוי, ולתת צדקה, ולתקן הנפשות המגולגלות באוכל שלא יזיקו לנו. ורבנו הקדוש הבן איש חי (פרשת בהר - בחוקתי) האריך בזה מאוד, ע"ש, ורבנו הגר"ש פינקוס זיע"א היה אומר שלהיזהר מלשון הרע צריך להרגיש את עצמו כאילו הוא מת, נמצא שניתן להגיע להשגות גדולות בדבקות של ד' מיתות בי"ד, ללא צורך בגלגולי שלג ותעניות קשות, וגם אין צורך למקוה "מים קרים" (בגימטריה מת),כי במחשבות טובות עק"ה יגיע להשגות גדולות.

יא. ורבנו הרש"ש זיע"א בסדורו מביא על כל ברכה וברכה כאשר מזכיר ואומר "מלך העולם" לכוון להמליך את השי"ת ולקבל ע"ע ד' מיתות בי"ד, וכנראה שבזה יש כאן מלכות שמים שלמה, ונתאר לעצמנו איזה השגות עצומות יכול להגיע מי שיכוון כן, וזה מזכיר את פרש"י על אאע"ה שביקש מהשי"ת לרחם על סדום ועמורה, באומרו לפניו "ואנוכי עפר ואפר" ומה כוחה של טענה זו לבקש חנינה על סדום ועמורה, וכנראה שהוקשה כן לרש"י וביאר רש"י הקדוש בזה"ל: "וכבר ראוי הייתי להיות עפר על ידי המלכים, ואפר על ידי נמרוד, לולא רחמיך אשר עמדו לי", ע"ש, וכנראה שהמוסר עצמו למות באמת במחשבה מעשית עם רצון ממש, עושה כזה רעש גדול בשמים, שיכול לבקש גם הנחה על סדום ועמורה, ועאכ"ו על ענינים אחרים, ומכאן על מעלה זו שיש בזה כבוד שמים גדול מאוד, כי המרגיש עצמו מת, אז בודאי לא מקפיד על כלום בעוה"ז, ועושה הכל עפ"י תורת השי"ת, ואשריו ואשרי חלקו.

יב. בשכבך ובקומך - כלומר בלילה תקבל עול מלכות שמים על כל מה שעבר עליך כל היום, ובבוקר תקבל עומ"ש על כל מה שעבר עליך כל הלילה, והבן.

תוכן העניינים

קובץ אמונה מעשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה