אור ברסלב
קהלת יעקב (ברוכין) ברכות › דף סב:

קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין

ברכות · דף סב:

דף סב.

רב ספרא עייל לבה"כ אתא ר' אבא נחר ליה אמר ליה ליעול מר כו'. א"ל אכתי לא עיילית לשעיר וגמרית לך מילי דשעיר פירש"י ר' אבא אמר לרב ספרא על שאמר לו ליעול מר ולפענ"ד קשה דמה צורך להקשות ממתני' דתמיד מצאו נעול כו' הא פשיטא שאסור לספר בבהכ"ס וכ"ש לומר לאחד לכנוס. דהא צריך להתרחק מבני אדם כידוע ומפורש במשניות וברייתות ומאי צריך ראיה לזה כיון שלא ידע דהוא סבר מסוכן הוא ועוד איהו גופיה איך נחר ליה הא מסתמא מצאו נעול ותקשי ליה ממתניתין דבה"כ של כבוד כו' מצאו נעול כו' וע"כ עשו זאת שלא יצטרכו לשאול ולנחור אם יש שם אדם ולכאורה היה נראה לפרש איפכא דרב ספרא אמר לר' אבא אכתי לא עיילית לשעיר. דהוא אמר לו מתחלה ליעול מר מפני שסבר דמסוכן הוא וכדמסיק מדנחר ליה. וכיון שאמר לו ליעול ולא על ידע שלא היה מסוכן וכיון דנפק אמר לו אכתי לא עיילית לשעיר פי' בה"כ נקרא שעיר כמ"ש בע"א שעיר בשעיר מיחלף. ע"ש פירש"י. וגמרית לך מילי דשעיר לשון נופל על לשון א"כ דלאו מסוכן אתה אמאי נחרת לאו הכי תנן כו' מצאו נעול כו' והוא סבר פי' רב ספרא שאמר לו ליעול ואע"פ שאסור שנים ביחד. סבר מסוכן הוא אבל אח"כ הקפיד אלא דבמסכת תמיד הגירסא א"ל ר' אבא כו' ואולי ט"ס נפל בדפוס כי הפירוש נכון מאוד:

סליק מסכת ברכות בעזרת משדד מערכות:

מסכת דמאי פ"א מ"ד הדמאי מערבין בו ומשתתפין בו ומברכין עליו ומזמנין עליו כו'. נ"ב לכאורה משמע דהך מתניתין אתיא אפילו לב"ש דפליגי במשנה דלעיל מינה מדלא פליגי הכא וצ"ע דבגמרא בכמה דוכתי אמרינן תנא ב"ש אומרים אין מאכילין את העניים דמאי כו' וא"כ לב"ש לא שייך מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה כו' ואסור לב"ש לערב בו כיון דלא חזי ליה:

מסכת כלאים פ"ח מ"א כלאי בהמה אסורין זה בזה. פי' הרע"ב כגון הנולדים מן הסוס שאביהן חמור עם הנולדי' מן החמור שאביהן סוס כו' ובירושלמי רצו להוכיח שאסור לרכוב על פרדה מק"ו כו' ג"ב הנה בש"ס דילן מסכת חולין אמר ר' אבא לשמעיה כי מעיילית לי כודנייתא בריספק עיין להנך דדמיין להדדי כו' מבואר דפרדות מותרות בהנהגה בעצמן ואין חילוק בין רוכב למנהיג או יושב בקרון ובמשנה אמרינן כלאי בהמה אסורין זה בזה ובמשנה ד' אמרינן אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדים מן החמור אסורין זה עם זה והיינו רישא ונראה דרישא איירי בהרבעה ולהכי אמר לישנא זה בזה וסיפא איירי בהנהגה ולהכי אמר לישנא זה עם זה. ומבואר דמתניתין סבירא ליה דמין אחד לחוד מותר בהנהגה. ודלא כהירושלמי:

מסכת שביעית פ"א מ"ח עד אימת נקראו נטיעות כו' ר' עקיבא אומר נטיעה כשמה כו' נ"ב משמע מהכא דר' עקיבא אית ליה ההלכה למשה מסיני דעשר נטיעות להתיר עד ר"ה וצ"ע דבפ"ק דמ"ק אמר דלר"ע דדריש תוספות שביעית מקרא דבחריש ובקציר כו' ע"כ לית ליה ההלכה למשרי ילדה. דאי אית ליה ההלכה קרא ל"ל לאסור זקנה הא ממילא שמעי' מדאתאי הלכתא למשרי ילדה מכלל דזקינה אסורה ואמר בהדיא הלכתא לר' ישמעאל וקרא לר"ע. וכ"כ הריטב"א שם בהדיא דר' עקיבא לית ליה הלכה לעשר נטיעות וא"כ קשה אדרבי עקיבא דהכא וצע"ג:

תוכן העניינים

קהלת יעקב (ברוכין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה