קהלת יעקב (ברוכין)· רבי יעקב ברוכין
ברכות · דף לא:
ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין אמר ר' אלעזר מכאן לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו כתבו התוס' פירוש אע"ג דליכא איסורא דאורייתא דאי איכא איסורא דאורייתא פשיטא הוכח תוכיח כתיב משמע מדבריהם הא דשכור אסור להתפלל מדרבנן הוא וכן משמע מדאיצטריך למילף מקראי דחנה וקשה לדעת הרמב"ם דסבר תפלה דאורייתא מקרא דלעבדו בכל לבבכם וכיון שנקראת עבודה מה"ת היאך יהיה שכור מותר בעבודה מה"ת הא גם בנשיאת כפים אסור מה"ת מדאיתקש ברכה לשירות ומה"ט אין נשיאת כפים במנחה לבד בתענית ומבטלינן מצות עשה דאורייתא משום דשכיחא שכרות ואמרו לקמן שיכור המתפלל כאלו עובד כוכבים ומה שאמרו מכאן ששכור אסור להתפלל י"ל דקאי אמה דאמר כמה הלכתא גוברתא איכא למשמע מקראי דחנה. חשיב אגב כל מה דאיכא למשמע אף הא דידעינן בל"ז. תדע דחשיב מכאן למתפלל שצריך לכוין את לבו מדכתיב וחנה היא מדברת על לבה. והא בפירוש כתיב בתורה ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב כו' וקושית התו' יש לתרץ דהא אמר דבר שאינו הגון ולא אמר דבר עבירה כי באמת לא היה ברור לו שהיא שכורה רק היה חושדה בכך. כמו שאמרה ולא רוה"ק שורה עליך שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות וגם הוא היה מכוין להוציא האמת מלבה אולי תתנצל ואין זה דומה למצות תוכחה שהוא ברואה בחבירו דבר עבירה ממש בודאי אבל אם יש מקום לספק שמא אינו עובר עבירה הוה אמינא שא"צ להכניס עצמו בספק ולחשוד ולהוכיח. רק אוקי אחזקת כשרות ולזה דייק מהכא שאף שהוא לא ידע בבירור רק שחשבה לשכורה. משום שראה בה דבר שאינו הגון דהא עכ"פ לא היה לה ליתן מקום לחשדה דהא והייתם נקיים כתיב. והוכיחה אף על הספק למען ידע בבירור ואם תתנצל יפייסנה ותוס' לשיטתם דס"ל תפלה דרבנן לגמרי ודו"ק: