אור ברסלב
קהלת יעקב - ב מענה לשון ח"ב לשון חכמים › אות ז

קהלת יעקב - ב· רבי ישראל יעקב אלגאזי

מענה לשון ח"ב לשון חכמים · אות ז

אות ו

רכ

זה בזה כתב הרמ"ז בס' גופי הלכות סי' ע"ו ז"ל יש חילוק בין לשון חכמים כששונים ב' דברים שנתערבו זב"ז ללשון ב' דברים שנתערבו בלבד ולא קאמר זה בזה כי כשאומר שנתערבו זב"ז ר"ל המועט ברוב אבל כשאומר נתערבו בלבד לא ידעינן הי מועט והי מרובה או אם שוין הם וראיה מההוא דפ"ק דקדושין דל"ב מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה הנשרפים בנסקלים ר"ש אומר ידונו בסקילה שהשריפה חמורה א"ל ר"י מאי איריא שריפה חמורה תיפוק ליה דרובא נסקלין ופרש"י ז"ל הנשרפים בנסקלים משמע א' מן הנשרפים נתערב בהרבה נסקלים ע"כ וכתב כן מדקאמר בנסקלי' דהול"ל נשרפים ונסקלין שנתערבו מדקתני בנסקלים בבי"ת ש"מ מועט במרובה קאמר וכן באומר שנתערבו זה בזה מועט במרוב' קאמר:

רכא

זמן מרובה במ"ק דכ"ג ע"א מאי לזמן מרובה אמר ר"פ לאחר שלשים יום:

רכב

זונה בלשון חכמים כתב הרא"ם ז"ל בסדר אמור עמ"ש רש"י על שלומית בת דברי שהיא לבדה היתה זונה דאע"ג דלפי דרז"ל מוטעת היתה כסבורה שהוא בעלה. מ"מ קורא אותה זונה מפני שנבעלה לפסול לה וכן מ"ש בש"ר מנין שלא נחשדו ישראל על העריות במצרים שהרי א' היתה ופרסמה הכתוב דמשמע דזו נחשדה על העריות. הוא משום דכיון דנבעלה לפסול לה חשודה על העריות קרי בה אף על פי שהיתה אנוסה ומוטעת אבל אם היתה זו נבעלת ברצון לא הוה מצינן למידק מינה אלא לאפוקי שאר נשים דלא נבעלו ברצון לגוים אבל אפשר שנבעלו באונס או שוגג ואי אפשר שהרי אמרו יה עדות לישראל:

רכג

זכינו מצאתי כתוב לא' מן המפרשים ז"ל שפירש במשנה ולא זכיתי שתאמר יצ"מ כו' ובסו' פ"ק דפסחים זכינו שאין טומאת ידים במקדש ששניהם ענין מציאה כלומר מצינו ע"כ.

רכד

זכין לאדם שלא בפניו כתב בתשובות משפטי שמואל סי' קי"ז דלשון זכות משמע דלית ביה צד חובה כלל אבל כל שיש בו צד חובה לא אמרי' בהא זכין לאדם שלא בפניו. ועיין מ"ש בהרד"ך בית י"ט חדר י"ב דלשון זכות כאן לאו בזכות וחובת הנפש אמרו אלא מה שהוא רצונו של אדם:

רכה

זקן ואינו לפי כבודו כתב רבינו בכנה"ג א"מ סימן רס"ג דנחלקו בפירושו דלהריטב"א ז"ל בעי' דוקא חכם ולא תליא בזקן מכובד. אבל הב"ח ז"ל סי' ער"ב כ' דלאו דוקא חכם אלא ה"ה זקן מכובד בעלמא:

רכו

זריז כתב הרב הנז' בשם תשובות הרב בנימין זאב סיי רנ"ז דלשון זריז עדיף מזהיר. וכן הוא בגמ' פרק כל הבשר דק"ז ע"ב לאו משום דזהיר ולא נגע אלא דזריז קדים ומשי ידיה וכתב רש"י ז"ל זריז עדיף מזהיר זהיר שיודע להזהר בשעת מעשה שלא יעבור על המצוה זריז הרואה את הנולד ומתקן עצמו שלא יבא לידי כך והיינו דאמרי' בע"ז זהירות מביא לידי זריזות ע"כ:

רכז

זרים כתבו התוספות בפ' כל שעה דל"ד ד"ה טהרו כו'. הוקשה להם הא דתנן בבכורים שהמעשר והבכורים גידוליהן אסור לאכול בירושלם אף לזרים ולבהמה משא"כ בתרומה דמשמע דגדולי תרומה שרו לזרים ותי' ונראה דזרים דקתני התם היינו גוים וכן משמע בירוש' ע"כ הרמ"ז ז"ל וכ"כ מהרי"ק בכללי הגמ' דק"א:

רכח

זקן כתב רש"י בפ"ג דידים במתני' דקתני מקובל אני מפי ע"ב זקן כו' ז"ל ע"ב זקן בישיבה א' היו יושבים וכלן היו כאיש א' ולכן תני זקן ולא זקנים ע"כ:

תוכן העניינים

קהלת יעקב - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה