אור ברסלב
קדמוניות היהודים ספר א › פרק טז

קדמוניות היהודים· יוסף בן מתתיהו

ספר א · פרק טז

פרק טו

יצחק לקח את רבקה.
בהיות יצחק כבן ארבעים שנה, אמר אברהם לקחת לו את רבקה בת נחור אחיו*) לאשה, וישלח את עבדו זקן ביתו ארצה ארם נהרים לקחת משם את רבקה ליצחק, אך בראשונה השביע אותו לקים את דבריו ולעשות כאשר צֻוָה. והשבועה בימים ההם היתה באופן הזה: המשביע והמשבע שמו את ידיהם איש תחת ירך אחיו ויעידו את ה׳ לעד נאמן ביניהם לבל יסור המשבע מדברי המשביע על ימין או על שמאל*). ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וכל טוב אדוניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור. ימים רבים הלך העבד עד הגיעו למחוז חפצו, כי בארץ ארם נהרים חתחתים בדרך ויכבד מאד על הולכי ארחות, בחרף בגלל הטיט והרפש, ובקיץ בגלל חֹסר המים גם בגלל השודדים הרבים הרובצים על הדרכים ואורבים לכל הֵלֶך, והאיש אשר איננו אמיץ לב וגדל כח, לא ימלט מידם אם לא ישים עיניו על כל מדרך כף רגלו.

בהיות העבד קרוב לעיר חרן, הבריך את הגמלים אל באר המים לעת ערב לעת צאת השואבות, ויתפלל אל ה׳ כי יקרה לפניו את הנערה אשר הוכיח ליצחק בן אדוניו על פי האות הזה: כי תשקהו מים מכדה אחרי אשר יתר הנערות תמנענה ממנו הדבר הזה. ויקרב אל הבאר וישאל מאת הנערות להשקותו מים, ואחרי אשר לא אבו הנערות למלאות את שאלתו, באמרן אליו כי כבד להן מאד לשאוב המים מהבאר גם בעד נפשות אנשי ביתן, שמע כי אחת מהנה גערה בהן על אשר תמנענה מעט מים מאיש אורח, ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו*). ויודה לה העבד על טובה ועל חסדה, ואחרי כן שאל אותה מי הם אבותיה, ויברך אותם כי יַקְרֶה ה׳ לפני בתם בעל נעורים כטוב וכישר בעיניה, ויראו בנים ובני בנים לבת יקרה כזאת. ותען הנערה ותאמר: שמי רבקה, ושם אבי בתואל אשר כבר מת ולבן אחי מנהל את ביתו ומכלכל את אמי ואותי. וישמח העבד בשמעו את דבריה, ויאמן כי הצליח ה׳ את דרכו. ויקח רביד זהב*) ועוד עדי עדיים ויתן להנערה ויבקש אותה לקחת אותם חלף טובת לבבה להשקותו מים גם לאות כי מכבד הוא אותה, כי לה אשר עלתה עלי רבות בנות ביקרת רוחה נאוו העדיים ההם. גם שאל את פיה אם יש בבית אביה מקום ללון, כי רד היום ולא יוכל ללכת הלאה, ואף גם זאת כי בידו עדיי נשים יקרי הערך ולא יאבה לסור רק אל בית אנשים ישרים אשר לא יגעו בכל אשר לרעיהם, והיא (רבקה) לעדה בעיניו כי גם אמה וגם אחיה ישרי לב המה כמוה. גם לא יהיה עליהם למשא, כי שלם ישלם במיטב כספו בעד המלון ומפתו אשר הביא אתו יאכל. ותשמח הנערה בשמעה כי מכבד הוא את אמה ואחיה, ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו וגם מקום ללון, ולא נקח מידך מאומה בעד כל אלה, ובכל זאת ארוצה נא ואגיד לבית אמי כדברים האלה, ואחרי כן אנהגך אביאך אל בית אמי.

אחרי הדברים האלה הביאה אותו רבקה הביתה, ועבדי לבן פתחו את הגמלים וינהלום במספוא, ולבן קרא את העבד לאכול אתו לחם. אחרי אכלם*) ערך העבד דבריו אל לבן ואל אם רבקה ויאמר: עבד אברהם אנכי — ואברהם בן תרח הלא הוא שארכם הקרוב אליכם, כי נחור אבי אבי בניך, אשה אהובה: היה אחי אברהם בני אב אחד ואם אחת -ואברהם שלח אותי אליכם לקחת את הנערה הזאת ליצחק בנו לאשה, ויצחק הוא בנו יחידו אשר יירש את כל הון ביתו הרב והעצום. ואף כי אין מעצור לו לבחור מבנות ארצו אשה לבנו, אשר לה עֹשֶר ונכסים וכל טוב הארץ, אך הוא לא יחפוץ לתת את בנו לאחת מבנות הארץ ההיא כי אם מבית אביו וממשפחתו. ואתם אל תמנעו את חפץ אדוני, כי מה׳ יצא הדבר, והוא נתן לי אות ומופת על זה, כי זולת אשר נחני בדרך וישמרני מכל ארב ומכל מכשול, הראני עוד אות נאמן כי חפץ אדוני הצליח בידו: כי כבואי היום אל העין התפללתי אליו כי יקרה לפני מכל בנות העיר את הנערה אשר הוכיח לבן אדוני, והוא הקרה אותה לפני—. ועתה הלא תעשו את אשר יחפוץ ה׳ ותתנו על ידי את הנערה הזאת אשר למענה חרד אדוני את כל החרדה הגדולה הזאת." ותען אם הנערה ולבן אחיה*): מה׳ יצא הדבר, לא נוכל דבר אליך רע או טוב, הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה׳*). ויקח יצחק את רבקה, ויהי אדון לכל בית אביו, כי הבנים אשר ילדה קטורה לאברהם, לא ירשו מאומה בבית אביהם, יען כי כבר נסעו הלכו לארצות אחרות וישבו בהן כל הימים **).

תוכן העניינים

קדמוניות היהודים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה