קדמוניות היהודים· יוסף בן מתתיהו
ספר א · פרק ט
מפלת סדום בידי האשורים*).
בימים ההם מלכו האשורים באזיה, ואנשי סדום ישבו בטח ושלות השקט להם מסביב, הון ועשר בביתם וחילם ינוב מיום ליום, ובחורים גבורי כח רבים ועצומים עמדו לימינם ויהיו עליהם סִתרה, חמשה מלכים מלכו עליהם: ברע בסדום, בִּרשע בעמורה, שנאב באַדְמָה, שמאבר בצבוים, גם מלך אחד בעיר בלע היא צוער. ובימים ההם עלו עליהם האשורים למלחמה ויחלקו לארבע מחנות ועל כל מחנה שר צבא אחד, ויערכו על אנשי סדום מלחמה ויכום וישימו עליהם מס. שתים עשרה שנה עבדו מלכי סדום את האשורים ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה שנה עלו האשורים שנית להלחם בהם. שמות מלכי האשורים ההם היו אמרפל, אריוך, כדרלעמר ותדעל. המלכים ההם בזוו תחלה את כל ארץ ארם ויכו את הענקים, ואחרי בן באו ארצה סדום ויחנו בעמק הנקרא בשם עמק בארות הזפת (פעכברוננענטהאל)*), כי בעת ההיא היו בעמק ההוא בארות (זפת) במספר רב, אך אחרי מהפכת סדום נהפך כל הככר ההוא לים הנקרא כעת בשם ים הכֹּפר (אספאלטישעס זעע)*), אשר נדבר עוד על אדותיו בספר הזה. במלחמה ההיא נפלו עם רב מאנשי סדום בחרב ורבים לקחו בשביה, ובין השבוים. היה גם לוט בן אחי אברהם אשר בא לעזרת סדום במלחמה.