אור ברסלב
קדמוניות היהודים ספר א › פרק ו

קדמוניות היהודים· יוסף בן מתתיהו

ספר א · פרק ו

פרק ה

שמות העמים כשמות בני נח.
בני נח הולידו בנים אשר שמותיהם נקראו על העמים בארצות מושבותיהם אחרי תפוצות בני האדם, כי האנשים ההם היו מהֻללים ויקרים בעיני כל העמים ולכבודם קראו את ארצות מושבותיהם כשמותם. יפת בן נח הוליד שבעה בנים, הלא הם: גֹמֶר ומגוג ומדי ויון ותֻבל ומשך ותירס. ומושבם מהרי טוירוס ואמאנוס עד נהר טוירוס בארץ אזיה, ובארץ איירופא היה מושבם ער ארץ גאדירא אשר לא ישב שם אדם עד הימים ההם; ועל כן נקראו גם העמים היושבים בארצות ההם כשמות בני יפת, כי העם אשר פי היונים יקבנו כעת בשם גאלאטים (גאלאטער), נקראו לפנים בשם גֹמרים (גאמארענזער) על שם גֹמר בן יפת. העם אשר היונים יקראו לו בשם סקיטים, נקרא בימי קדם בשם מגוגים (מאגאגענזער) על שם מגוג בן יפת. העם הנודע בפי היונים בשם מדים (מעדער), נקרא כן גם בדורות הראשונים על שם מדי בן יפת אביהם. בני היאנים והגריכים נקראו על שם יון בן יפת אביהם. העם הנקרא בשם תובלים (טהאבעלער) הם בני תֻבל בן יפת, וכעת יכנו בשם עִבֶּרִים (איבעריער). המאסאָכים (מאסאָכענער) נקראים על שם משך בן יפת, ואף כי בימים האלה הם נקראים בשם קאפאדאצים (קאפאדאציער), בכל זאת נודעו בתוכם עד היום עקבות שמם הראשון, כי בארצם בנויה עיר מַסַקָה אשר כל יודעי מחקרי הלשונות ידעו ויבינו כרגע כי בשם הזה נקראו יושביה בימים הקדמונים, והוא על שם משך אביהם. תירס בן יפת קרא את העמים אשר משל בם בשם תירסים (טהירער) על שמו, והיונים הסבו את שם תירסים לשם טְראַסים (טהראציער). אלה הם העמים צאצאי יפת בן נח. בני גמר אשכנז וריפת ותוגרמה, בני אשכנז הם האשכנזים אשר היונים יקראו להם רעגינים (רהעגינער). בני ריפת הם הריפתים (ריפאטאער) הנקובים כעת בשם פאפלאגאנים (פאפלאגאניער). ובני תוגרמה הם התוגרמים (טהארגאמאער), והיונים יקראו להם פריגים (פריגער). בני יון אלישה ותרשיש וכתים*). בני האלישים (עליזאער) נקראו על שם אלישה, וכעת הם נקראים בשם עאלים (עאלער). התרשישים נקראו על שם תרשיש, וכיום הם נקראים בשם קיליקים, כי קיליקיא נקראה לפנים בשם תרשיש, ועד נאמן על זה הוא שם עיר הבירה והמהללה בארץ קיליקיא הנקראת בשם תרשיש עד היום הזה. כתים ירש את האי כתים (כעתימה) אשר יקרא כיום בשם ציפערן. ועל כן יקראו היהודים את כל האיים והנפות אשר על הים בשם איי או ארץ כתים כשם האי ההוא. ועד היום נמצאת עיר אחת בארץ כתים (ציפרוס) הנקראת בשם כתים ובפי היונים כִּתְּיוּם. אלה הם העמים צאצאי יפת.

ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, ובניהם אחריהם ישבו בארץ ארם (סוריא) ובהר אמאניוס והר הלבנון עד הים, וגבולם עד ים אוקינוס (אצעאן). שמות העמים צאצאי חם נשכחו קצתם מפי יושבי הארץ, וקצתם נשחתו בפי עם הארץ עד כי לא נכיר עוד מוצאותיהם מקדם, ורק שמות אחדים נשארו עוד עד היום הזה. אך שֵׁם כוש, אחד מארבעה בני חם, נשאר על מתכונתו ולא נגעה בו יד העת לשנותו, כי בני עטיאפיע, אשר כוש בן חם מלך עליהם, נקראים בפי כל יושבי אזיה בשם כושים עד היום הזה. גם שם מצרים בן חם נשאר על מכונו, כי יושבי ארצנו (ארץ יהודה) יקראו את ארץ עגיפטען בשם ארץ מצרים ואת יושביה בשם מצרים. פוט בן חם כונן מוצאות (קאלאניען) בארץ לוב (לוביען) ויקרא את יושבי הארץ פוטים על שמו. גם בארץ מוריטאניה ימצא נהר אחד אשר שמו פוט, והנהר הזה גם הארץ אשר אצלו הנקראת כשמו, נזכרים פעמים רבות בפי סופרי היונים. בימים האלה תקרא ארץ לוב (ליביען) על שם להבים אחד מבני מצרים. אך מדוע תקרא הארץ הזאת גם בשם אפריקא, יראה הקורא במרוצת דברי הספר הזה. כנען בן חם ישב בארץ הנודעת כעת בשם ארץ יהודה, ולפנים נקראה ארץ כנען על שמו. כוש הוליד ששה בנים*). ומהם סְבָא אבי הסבאים (סאבאער), חוילה הוא אבי משפחת החוילי (עווילאער) הנקובים כעת בשם גאטולים. סבתה אבי הַסַבְתִּינִים אשר היונים יקראו להם אסטאבארים. סבתכא אבי הסבתכנים. רעמה אבי הרעמונים. ובני רעמה שבא ודדן. דדן הוא אבי הדודנים היושבים בין הכושים בארץ מבוא השמש, ושבא הוא אבי השבאים*). נמרוד בן כוש ישב בין הבבלים ויהי עליהם למלך. מצרים הוליד שמונה בנים*), ומושבם מעזה עד קצה ארץ מצרים, ובבל זאת נקרא חבל הארץ הזאת בשם פלשתים, והיונים יקראו חלק אחד ממנה בשם פלישתני. מיתר משפחות בני מצרים, הלא הם לודים, ענמים ולהבים (אשר כונן מוצאות בארץ ליביען ויקרא לה בשמו), נפתוחים, פתרוסים, כסלוחים וכפתורים לא ידענו כמעט מאומה בלתי אם שמותיהם, יען כי במלחמת עטיאָפּיען, אשר נדבר על אֹדותיה הלאה, נהרסו עריהם עד היסוד ולא נדע מה היה להם. וכנען ילד את צידון בכורו, אשר בנה עיר בארץ פיניציה ויקרא לה צידון כשמו, וזה שמה בפי היונים עד היום הזה. גם ילד את החמתי היושב בחמת, והיא עיר בנויה גם בימים האלה ויושביה יקראו לה חמת, אך המקרונים יכנוה בשם עפיפאניה כשם מלכה הקדמון; את הָאַרְוָדִי היושב באי ארוד (אראדוס); ואת הערקי היושב בעיר ערקי (Arce) בהר הלבנון. מיתר שבעת בני כנען, הלא הם: חת, יבוסי, אמורי, גרגשי, חוי, סיני וצמרי לא הודיעה לנו תורתנו הקדושה רק את שמותיהם, יען כי העברים הרסו את עריהם כליל ויכחידום מן הארץ.

על פי הנסבה הזאת כאשר שבה הארץ אחר המבול לאיתנה הראשון, החל נח לעבוד את האדמה ולנטוע כרמים, ובימי בציר ענבים שתה מן היין אחרי אשר הביא קרבן לה׳, וישכר ויישן שנת תרדמה על הארץ ויתגל בתוך אָהֳלֹה. וירא חם אבי כנען את ערות אביו, ובבוז וקלון ולצון הגיד זאת לאחיו, והם כסו את ערות אביהם, ובהודע זאת לנח בצאת היין מאתו, ברך את שם ויפת ויקלל את כנען בן חם, כי את חם לא אבה לקלל בהיותו בנו היוצא מחלציו, ויקלל את כנען ואת כל בניו קללה נצחת, והקללה ההיא רבצת כל ימי עולם על בני כנען, ובהשחיתם עוד את דרכם על הארץ, נתנם ה׳ בידי העברים (צאצאי שֵׁם) לעשות בהם שפטים, כאשר נספר זאת במרוצת דברינו בספר הזה.

בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם, ומושבם בארץ אזיה מנהר פרת עד ים הודו. עילם הוא אבי העילמים (עלאמאער) אשר מהם יצאו הפרסים. אשור בנה את נינוה העיר הגדולה, וילכוד את העמים אשר ישבו בארץ ההיא ויקרא להם אשורים כשמו. ארפכשד רדד תחתיו את העם הנודע כיום בשם כשדים (כאלדאער) ויקרא את שמו עליהם*) וימשל בם. ארם הוליד ארבעה בנים: עוץ וחול וגתר וָמש. עוץ בנה את טרכוֹניטוּס ואת דמשק אשר בין פלישתיני (ארץ ישראל) ובין חול־סוריא (Cölesyrien). עוץ משל בארמיניה, גתר בבאקטריה, וָמש מלך על המשים (מעסאנאער) אשר בגבול ארצם ימצא כעת הנוף Spasinu Charax.

ארפכשר הוליד את שלח, ושלח ילד את עבר אשר על שמו נקראו היהודים בראשונה בשם עברים. ולעבר יֻלד שני בנים, שם האחד פלג, כי נולד בעת אשר נפלגה הארץ למספר יושביה, ושם השני יקטן. ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף, ואת חצרמות ואת ירח, ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה, ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא, ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב. ויהי מושבם על נהר קאפענע בארץ הודו גם בארץ אריה הסמוכה לה. כל אלה בני שם. ועתה נדבר דברים מעטים על תולדות העברים. פלג בן עבר הוליד את רעו, ורעו הוליד את שרוג, ושרוג הוליד את נחור, ונחור הוליד את תרח, ותרח הוליד את אברהם, ועשרה דורות עברו מנח עד אברהם, ונולד מאתים ותשעים ושתים שנה אחר המבול, כי תרח היה בן שבעים שנה בהולידו את אברהם, נחור היה בן מאה ועשרים שנה בהולידו את תרח 1), ושרוג היה בן מאה ושלשים ושתים בהולידו את נחור 2), ורעו היה בן מאה ושלשים בהולידו את שרוג 3), גם פלג היה בן מאה ושלשים בהולידו את רעו 4); ועבר הוליד את פלג בהיותו בן מאה ושלשים וארבע שנים 5). ארפכשד הוליד את שלח בהיותו בן מאה ושלשים וחמש שנים 6), אך ארפכשד בן שם נולד בשנת שתים עשרה אחר המבול 7). ולאברהם היו שני אחים, שם האחד נחור ושם השני הרן, והרן הוליד את לוט בנו גם שתי בנות, האחת שרי ושם השנית מִלכה; וימת הרן על פני תרח אביו בעיר אוּר בארץ כשדים, וקברו נמצא שם עד היום הזה. ואברהם ונחור לקחו להם את בנות הרן אחיהם לנשים, אברהם לקח את שרי, ונחור את מִלכה. ויתאבל תרח על הרן בנו אשר נקטף בלי יומו, ויקץ בחייו ולא יכול לשבת עוד בארץ כשדים, ארץ אשר בה מת בנו מחמל נפשו, ויקח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם ויצאו מאור כשדים ויבואו עד חרן בארץ ארם נהרים וישבו שם, ושם מת תרח בן חמש שנים ומאתים שנה, כי בימים ההם לא האריכו עוד בני האדם ימים על הארץ כבני הדורות הראשונים אשר היו לפני המבול, ובדור משה לא חיו בני האדם רק עד מאה ועשרים שנה, וגם הוא (משה) לא האריך ימים יותר ממאה ועשרים שנה, ומאז והלאה הקציר ה׳ עוד את ימי חיי האדם על הארץ כיום הזה. מִלכה ילדה לנחור שמונה בנים: את עוץ ואת בוז, ואת קמואל ואת כשד ואת חזו, ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל. ופילגשו ושמה ראומה ילדה לו את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה, ובתואל בן נחור יָלד את רבקה ואת לבן.

תוכן העניינים

קדמוניות היהודים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה