אור ברסלב
קדושת יום טוב חלק א השמטות לפ' נח

קדושת יום טוב חלק א· רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

השמטות לפ' נח

ברכה

וידבר אלהים וגו' צא מן התבה וגו' במדרש זש"ה כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי. וכתיב לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים זמן הי' לנח לכנס אל התיבה שנאמר בא אתה וכל ביתך אל התיבה וזמן הי' לו שיצא ממנה שנאמר צא מן התיבה כיון שבא זמנו לצאת לא קבל עליו לצאת אמר אצא ואהי' פרה ורבה למארה עד שנשבע לו הקב"ה שאינו מביא עוד מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח. ע"כ וצ"ב. והנ"ל בהקדם מה שפי' רש"י ז"ל עה"פ ויעש נח ככל אשר צוהו ה' זה ביאתו לתיבה ועמדו ע"ז באוה"ח ובבאר מים חיים הלא מקרא מלא דבר הכ' ויבא נח וגו' אל התיבה וא"כ כל הפ' הזה מיותר אם נאמר שכוונתו על ביאתו אל התיבה. ולי נראה לדקדק עוד בזה למה דקדק רש"י ז"ל לומר דייקא זה ביאתו לתיבה הלא הרבה צוהו הקב"ה שיקח מכל הבהמות וחיות וכדומה ולמה הוציא רש"י ז"ל אחת ביאתו אל התיבה מן הכלל לומר שרק לזה נתכוין. ויתבאר עפי"ד אאמ"ו זצוקללה"ה בספר ייטב לב עה"פ נח איש צדיק תמים וכו' עפי"ד חז"ל שכל מעשיך יהי' לשם שמים וכתיב בכל דרכיך דעהו וכמו שצריך לעבוד את הבוב"ה בתורה ותפלה כ"כ צריך לעבדו בכל ענינים באכילה ושתיה ומ"מ באמונה ודיבורים עם בני אדם שתהא עבודתו תמה לשם שמים לצורך המביא לעבודתו וכמבואר באו"ח סי' רל"א עיי"ש ואפילו כשעוסק עם ב"א מחשבתו תהי' דבוקה בהשי"ת וכבר כ' בסמ"ג ובספר שע"ת לר"י השמר לך פן תשכח את ה' הוא מכלל הל"ת שבתורה עיי"ש בגמר דבריו ביאור הפסוק. הנחה זו תורנו לדעת כי זאת תורת האדם וזה כלל גדול ויסוד מוסד בעבודת הש"י שביותר צריך לזרז עצמו בדבר שיש בה הנאת הגוף צריך ג"כ לעבוד את בוראו תמיד במכל ענין ועניו. והנחה זו תאלפנו לדעתו של נח בעת ביאתו אל התיבה אף שהי' מצוה ועומד מאתו ית' אבל הי' בה ג"כ הנאת הגוף הרבה שע"י המצוה הזאת ינצל מכל בני דורו והי' קשה מאוד לעמוד בזה נגד יצרו שלא יעשהו אלא למען ציוי הבורא ית' ולא להנאת עצמו כלל וכלל ע"כ העיד עליו הכ' ואשתבוחי' אשתבח בי' באומרו כי אותך ראיתי צדיק לפנ"י דייקא שלעין הרואה יראה שביאתו אל התיבה הי' למען הציל נפשו ותרם וממטר מי המבול אבל הכ' העידו שלא כיון גם בזאת רק לקיים מצות השם וזה אמרו לפני שזה לא נגלה לשום נברא בלתי לה' לבדו היודע מחשבות. וז"ש ויעש נח ככל אשר צוהו ה' ג"כ לכוונה הנ"ל בא לשלול שלא עשה למען הציל חיותו רק למען שיקיים רצון השי"ת ורק זאת הי' כל מגמתו וא"ש דברי רש"י ז"ל זה ביאתו אל התיבה כי בשאר המעשים שנצטוה דהיינו שיקח מכל הבהמה וחיות וכדומה אין בה שום הנאת הגוף כי עדיין לא הותר לו לאכול מבע"ח ומאי רבותי' דנח במה שקיים מאמרו ית' אך ביאתו אל התיבה שהי' להנאתו ולצרכו ע"ז דייקא אמר ויעש נח כאשר צוהו ה' שלא עשה אלא לכוונה כאשר צוה ה' והבן:

והנה ידוע דברי ז' בסי' י"א עה"פ וזרח השמש ובא השמש וזה שאמר ובא השמש כונתו על שקיעת החמה ולמה נקרא השקיעה בשם ביאה הוא מחמת כששוקעות הוא חוזרת אל עולם העליון מקום אשר כבוד השם שוכן בתוכו לכן נקרא בא השמש כי כל הליכה אל דביקות הבורא ב"ה נקרא ביאה וההפרד מדביקותו ית' נקרא יציאה. וז"ש בא אתה וכל ביתך אל התיבה ולא אמר לך אלא בא אתה כי בעת ביאתו אל התיבה שלא הי' לו גם בזה שום כוונה אלא למען המצוה יהי' בדביקות גמור למצות הבוב"ה לכן לזאת יקרא ביאה לסיבת התדבקות בו ית' וע"כ אמר ב"א אתה וגו' כי אותך ראיתי צדיק לפנ"י כנ"ל. אמנם אח"כ כשאמר צא מן התיבה לא אמר בא מן התיבה הוא לסבת המדרש הנצב פתח השער שלא רצה לצאת עד שנשבע לו הקב"ה ובאמת הי' לו גם אז להיות בבטחון גמור להשי"ת ושלא לחקור כלל אחר דרכיו אם כך צוהו לצאת מן התיבה בהדי כבשא דרחמנא ל"ל והי' לו לעשות מצות השי"ת ותהוי יציאתו כביאתו ויען שהי' הלך וחסר מדביקותו ואמנותו לכן נאמר לו צא מן התיבה כי הי' אז בבחי' יציאה:

אך עכ"ז איכא למימר שנח לא חטא כלל ולא עשה זאת מחמת העדר הבטחון והדביקות כי ידוע שלפעמים צריך לעשות איזה דבר המנגד וההפכי אף שנראה כקצת ירידה מ"מ אם רואה שמזה יצמח איזה טובה ורצון הבורא ב"ה צריך למסור נפשו ולעשות זאת אף שנראה כחטא והוא ירידה שצורך עלי' והנה גם מזה נצמח טובה גדולה שנשבע הקב"ה שאינו מביא עוד מבול לעולם ושזהו גם רצון הקב"ה כמה"כ כי לא אחפוץ במות המת לכן עשה זאת שעבר על דברי הקב"ה ולא זז משם עד שנשבע לו כו'. והן הן דברי המדרש עה"פ צא מן התיבה ירמוז שהי' אז בבחינת יציאה שנפל ממדרגתו קצת ועז"א לכל זמן ועת לכל חפץ זמן זה הי' לנח לכנס לתיבה שנ' בא אתה דהיינו שיקרא בשם ביאה יכונה למדרגתו המעולה וזמן הי' לו לצאת ממנה ירצה למה שאמרנו שלפעמים עת וזמן לירד ולצאת ממדרגתו ורמז זה באמרו צא מן התיבה. ושלא יעלה עה"ד שנפל ממדרגתו ולא הי' יציאתו כביאתו לאשר אמר צ"א מן התיבה ע"ז גמר אומר המדרש כי גם היציאה הוא לספר בשבחו כי ע"י שלא רצה לצאת כשבע לו הקב"ה שאינו מביא עוד מבול לעולם וקיים גם בזה רצון הבורא כנ"ל:

תוכן העניינים

קדושת יום טוב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה