אור ברסלב
קדושים תהיו על הלכות תולעים שער חמישי - שולחן ערוך יורה דעה סימן פד'

קדושים תהיו על הלכות תולעים

שער חמישי - שולחן ערוך יורה דעה סימן פד'

שער רביעי - תמונות סוגי החרקים המצויים בירקות פירות במזון היבש ובדגים

בספר המקורי הובא כאן באר היטב ומראה מקומות מדברי האחרונים שדנו בנושא תולעים - מסיבות טכניות לא הבאנו את אלו כאן - אתכם הסליחה

דיני תולעים הנמצאים במים בפירות בקמח ובגבינה.(ובו י"ז סעיפים):

סעיף א':

שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות שאינם נובעים מותרים אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת לפיכך שוחה ושותה מהם ואינו חושש לשרצים שבהם אם יזדמנו לתוך פיו (אבל אסור לשאוב בכלי ולשתות מהם) (אשר"י פא"ט וארוך כלל מ"א וכל בו) ואם פירשו ממקום רביתן כגון לאחורי הבור או על שפת הכלי מבחוץ אע"פ שחזרו אסורים ומסתמא אין לחוש שמא פירשו אבל אם לא פירשו אלא על דופן הכלי מבפנים מותרים:

סעיף ב':

הגדלים במים שבחריצין ונעיצים (פירוש חריצים ארוכים וקצרים. נעיצים רחבים כגון אותם שעושים לביברי דגים רש"י) שהם מושכים ואינם נובעים יש אוסריםו ויש מתירים:

סעיף ג':

המסנן מים או שאר משקים והיו בו תולעים או יבחושין או יתושים אף על פי שחזרו לתוכו אסורים שכבר פירשו לפיכך משקה שדרך ליגדל בו תולעים וכיוצא בהן אין לסננו בקסמים וקשים בלילה שמא יחזרו ויפלו לתוך הכלי ויבא לשתותן: הגה אבל מותר לסננן דרך בגד או מסננת שהרי לא יוכלו ליפול דרך שם אל תוך המשקה וכן מותר לערות המשקים מכלי אל כלי הואיל והם תמיד עם המשקים היינו רביתייהו (בית יוסף):

סעיף ד':

תולעים הגדלים בפירות בתלוש מותרים שלא אסרה תורה אלא שרץ השורץ על הארץ במה דברים אמורים שלא פירשו מן הפרי אבל פירשו מן הפרי אפילו לא הגיעו לארץ אלא שמת באויר קודם שהגיע לארץ ואפילו לא פירש כולו מהפרי אלא מקצתו או שלא פירש אלא על גבי הפרי או על הגרעין שבתוכו או שפירש מפרי לפרי אסור. ויש אוסרים אפילו מת בתוך הפרי ופירש אח"כ. כל זמן שנמצא בתוך הפרי אפילו חורו נקוב לחוץ לא חיישינן שמא פירש וחזר (ויש אוסרים אם חורו נקוב לחוץ). (מרדכי פא"ט וש"ד בשם ראב"ן ור' אבי"ה בשם ר' יואל הובא בת"ה ס"י קע"א) (והכי נהוג) (ת"ה שם ובהגהות ש"ד).

סעיף ה'

תולעים הנמצאים בקמח וכיוצא בו אסורים שמא פירשו ושרצו על הארץ וחזרו (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן ג') הגה והוא הדין במלח או שאר דברים שאינו משקה (תשובת הרא"ש כלל ב' והגהות ש"ד בשם מהר"ם וע"פ עיין ב"י ועיין ס"ק לט) ואסור למוכרו לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנו לישראל (שם וכ"כ ב"י מקבלה מהרי"ב ממהרי"ש):

סעיף ו'

תולעים הגדלים בפירות בעודם במחובר חשוב כשורץ על הארץ ואסור אע"פ שלא פירש והוא שריחש אבל תולעים הנמצאים בפולין ואפונים תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירים הקליפה מוצאים היבחושים תחתיהם מותרים לפי שהם מונחים במקום צר ולא קרינן בהו השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחשו אבל הנמצאים בשרביטים אסורים שיש להם מקום לרחוש הגה: תולעים הגדלים בכמיהן ופטריות דינן כמו בשאר פירות ולא אמרינן דלא חשיבי מחובר לקרקע הואיל ואין מברכים עליהם פרי האדמה (ד"ע ולאפוקי או"ה). ופעמים נמצא בפרי כמין נקודה שחורה והוא מקום שמתחיל התולעת להתרקם וצריך ליטלו משם בעומק דאסור כמו התולעת עצמוטו (תשובת הרשב"א סימן ער"ה)

סעיף ז'

פרי שהתליע ואין ידוע אם במחובר אם בתלוש אסור.

סעיף ח'

כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהם מחוברים לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכו שמא יש בו תולעת ואם שהה הפרי אחר שנעקר י"ב חודש אוכל בלא בדיקה שכל בריה שאין בה עצם אינו מתקיים י"ב חודש ומכל מקום צריך לבדקן להשליך התולעים הנמצאים ביניהם בחוץ או על גבי הפרי ואף לאחר שישליך הנמצאים בחוץ יש לחוש שמא שיתנם במים בתוך הקדירה יצאו לחוץ וירחשו (תרגום השרץ השורץ רחשא דרחיש) במים או בדופני הקדרה או על גבי הפרי הלכך הבא לבשל לאחר י"ב חודש פירות שהתליעו יתנם לתוך מים צוננים, המתולעים והמנוקבים יעלו למעלה ואחר כך יתנם בקדרת מים רותחים שאם נשאר בו תולעת ימות מיד (ולא מהנו בהם אם בדק הרוב אלא צריך לבדוק כולם דהוי מיעוט דשכיח (רשב"א בת"ה ובתשובה סימן רעד):

סעיף ט'

עבר ובישל תוך י"ב חודש בלא בדיקה אם יכול לבדוק בודק ואם לאו מותר ואם נמצאו קצת בקדירה משליכם ואוכל השאר (כי אין לך פרי שאין בו ס' נגד טעם התולעת שבתוכו) (תשובת הרא"ש בשם מהר"ם) ויש מי שאומר דהני מילי שלא נמצאו אלא א' או ב' אבל ג' או ד' הכל אסור: הגה ודוקא מאכל דאי אפשר לסננו ולהסיר ממנו התולעים ומאחר שהוחזק בתולעים כולו אסור אבל אם אפשר לסננו מעביר משם התולעים הנמצאים שם והשאר מותר (רשב"א סימן קנ). ועיין לקמן סוף סימן ק':

סעיף י'

ירקות מבושלים שנמצאו בהם תולעים הרוטב מותר על ידי סינון (פירוש שמעבירים במסננת) אבל ירקות עצמם אם נמצא בהם ג' פעמים יש לחוש שמא יש ואינן ניכרות:

סעיף יא'

אשה שנמצא אחר בדיקתה שרץ הנראה לעניים כגון חומט אסור לאכול מבדיקתה אבל אם לא נמצאו אלא תולעים המתליעים בתוך העלים שאינם נראים אלא לאחר שליקתן מותר לאכול מבדיקתה

סעיף יב'

מרחקת שנפלו לתוכו נמלים ועברו עליהם י"ב חודש יש להסתפק בהם מפני שהדבש דרכו להעמיד הנטמנים בתוכו

סעיף יג'

דבש שנפלו בו נמלים יחממנו עד שיהא ניתך ויסננו:

סעיף יד'

חטים מתולעים מותר לטחנן והוא שירקד הקמח לאור היום (וכל תולעת שיראה שם יזרקנו והשאר מותר) (ת"ה סימן קנ"ה):

סעיף טו:

מיני עופות הגדילים באילן ותלויים באילן בחרטומיהן אסורים משום שרץ השורץ על הארץ:

סעיף טז

כל תולעים הנמצאים בבהמה שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה אסורים. והנמצאים בדגים במעיהם אסורים בין עור לבשר או בתוך הבשר מותרים (ואפילו פירשו וחזרו מותרין כי כן רביתייהו לפרוש קצת ולחזור) (הגה' שערי דורא) והא דאסרינן דוקא מחייים אבל הגדלים בבשר אחר שחיטה או בדגים ובגבינה מותרים כל זמן שלא פירשו הלכך תולעים הנמצאים בקערה שנפלו מן הבשר מותרים לדעת המתירים והוא שפירש מת ולא חיישינן שמא פירשו מחיים חוץ לחתיכה דמסתמא אותם שפירשו מחיים נפלו שהדיחו הבשר ויש מי שאוסר התולעים המתהוים לאחר שחיטה מכל דבר הטעון שחיטה: הגה ונהגו להקל כסברא ראשונה (ע"פ מרדכי דפרק אלו טרפות) עוד נוהגים בתולעים של גבינה לאכלן אע"פ שקופצים הנה והנה על הגבינה אבל אם פירשו לגמרי אוסרין אותן (מהרא"י ובארוך כמ"א דין י') מיהו אם נתערבו בשאר מאכל ולא יכולין להסירן משם אין אוסרים המאכל כי יש מתירין אותם בכל ענין (או"ה שם) וטוב להחמיר במקום שאין הפ"מ (עד"מ).

סעיף יז

שרץ שרוף מותר לאכלו משום רפואה דעפרא בעלמא הוא:

בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען.

סוף הספר

תוכן העניינים

קדושים תהיו על הלכות תולעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה