אור ברסלב
קב חן פרשת תצוה › ואתה תצוה

קב חן· רבי נח מקארוב

פרשת תצוה · ואתה תצוה

פרשת תצוה

כו'. ידוע קושיות הזוהר מה זה לשון ואתה וגם צריך ביאור להבין פי' דברי הזוהר רבי שמעון אומר מהכא ואתה תדבר כו' ע"ש. במדרש איתא מפני מה לא נזכר משה בזו הפרשה מפני שאמר ואם אין מחני נא. ואין זה מובן שהרי ה' אמר לו סלחתי כדברך. ואם נאמר שאף על פי כן נתקיים בו מחני נא אם כן מפני מה נזכר שמו בכל התורה כולה ואם נאמר שבסדר אחת כאשר לא נזכר שמו די צריך להבין מפני מה הוא דווקא בסדר, ואתה תצוה ולא בסדר אחרת כי התורה לא במקרה נכתבה:

נקדים דאיתא במדרש בשעה שקרא הקדוש ברוך הוא למשה שילך לפרעה והשיב לו הנני אמרו במדרש שהשיב הנני לכהונה הנני למלכות וגם זה אינו מובן מה ענין שליחותו לפרעה לכהונה ומלכות ומה זה דווקא כהונה ומלכות ועוד היאך משה העניו הגדול הזה יאמר שירצה לקבל כהונה ומלכות שהרי מצינו אצל שאול המלך עליו השלום כשרצו להמליכו כתיב והוא נחבא על הכלים ומשה תיכף בהתחלת השליחות כאשר קרא אותו ה' ולא הזכיר לו כלל מכהונה ומלכות יאמר שרוצה לקבל כהונה ומלכות. ידוע כי גאולת מצרים היה ע"י שהאיר ה' הבורא ברוך הוא וגילה אור ספירותיו הקדושים על ידי זה נכנעו כל שליטת וממשלת מצרים ולא היה כח במצרים למשול על ישראל ועל ידי זה יצאו ישראל ביד רמה כאשר נתבאר זה בדרוש רחב בפרשת בא. וכאשר קרא ה' למשה שילך לגאול את ישראל ממצרים אז ידע כי אי אפשר שיהיה גאולתם רק כאשר יאיר ה עליהם אורות צימצומיו הקדושים כדי שלא יוכלו המצרים למשול עליהם. ולכך אמר הנני לכהונה הנני למלכות כי כהונה הוא ראש הספירות כהן גדול הנקרא חכמה ומלכות הוא סוף הספירות ואמר משה להשם ב"ה שעל ידי איזה בחינה מהספירות הקדושים שתרצה לגלות אלוקותך על ידי הנני מוכן וזה היה מחמת גודל ענותנותו כי על ידי ענותנותו היה בעצמו פשוט ולא התעורר לשום מדה וספירה מיוחדת יותר מן האחרת כי זה הוא בחינת העניו השלם לכך היה למשה כח הפשיטות לקבל אור האלקי מהספירה הראשונה עד הספירה האחרונה וכן מה שבכל שבעת ימי המלואים המשיך עליו האור מבחינת חכמה ושימש בכהונה גדולה וגם היה מלך כמו שאמר הכתוב נכלל בבחינת א"ס אשר אני ראש וכוללות ישראל ויהי בישורין מלך והיתה בו כח האלוקים מכל הספירות הקדושים וכאשר חטאו ישראל בעגל רצה משה רבינו עליו השלום להעלותם למדרגה היותר עליונה גם מבחינת חכמה והוא בחינת אין אשר בו נקרא הבורא ב"ה אין סוף אשר אין שם שום רושם חטא ופגם כלל וכלל כי מאמת גודל החטא וגודל הקיטרוג אשר היתה בעת הזאת הוצרך להעלותם למעלה למעלה לבחינת אין אשר נאמר עליו במופלא ממך בל תדרוש אשר שם מכוסה ומופלא מכל שום קיטרוג ואין שם שום בחינת גבורה כלל לכך התפלל להקב"ה. ועתה אם תשא חטאתם. בבקשה ממך שתשא חטאתם. ואם אין שתשא אותם עד בחינת אין כי לשון אם אינו לשון ספיקות רק לשון בירור הדבר ואז. מחני נא מספרך אשר כתבת. כי כאשר אהיה אני אז מחני נא מספרך כי לא אסלק בשמא כי בא"ס אין שם צימצם השמות כלל כי כל שם יש לו התחלה וסוף ואיך שייך התחלה וסוף במקום הנקרא אין סוף ולכך כאן בפרשת תצוה אשר עיקר צוו זו הפרשה להשפיע ולהמשיך שמן אשר הוא בחינת חכמה למנורה הטהורה ושבעה נרותיה ולהלביש ולמלא את יד הכ"ג על ידי משה רבינו עליו השלום אז הוצרך משה רבינו עליו השלום לעלות מבחינת חכמה אל בחינת אין ולהריק ולהשפיע משם האור מהשמן מבחינת חכמה על המנורה הטהורה ועל שבעה נרותיה ועל אהרן אחיו למלא את ידיו וכוחו בבחינת אור החכמה ולכך לא היה יכול משה להקרות בשמו כי אז לא סליק בשמא (זהו מכתב יד אא"ז) וזהו שכתב הזוהר האי ואתה ואתה היאך מתיישבין בקראי ופירש ר"ש מהכא ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה מלאתים מבעיא ליה אלא אשר מלאתיו דייקא לההוא לבא רוח חכמה דשרייא שמשא בסיהרא באשלמותא דכלא עכ"ל כלומר אשלים ההוא בחינה הנקרא לבא זהו בחינת משה שהיה לבב העם באשלמותא דכלא שנחה עליו רוח חכמה (ע"כ) וזה פי' הכתוב ואתה תצוה אתה אשר לא סלקת בשמא כי עלית עד אור א"ס בכח זה תצוה את ב"י פי' שתחבר את ב"י שלא יהיה בהם שום פירוד חלילה שלא ינטה שום אחד מחשבתו לשום ענין אחר רק כולם יהיו כל תשוקתם וחפצם ואהבתם לייחד קב"ה ושכינתיה אשר זה הוא עיקר העבודה.:

תוכן העניינים

קב חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה