אור ברסלב
קב חן פרשת כי תשא

קב חן· רבי נח מקארוב

פרשת כי תשא

פרשת תצוה

וידבר ה' אל משה לאמר

כי תשא את ראש כו'. עד מחצית השקל תרומה לה' הדקדוקים בזו הפרשה:

(א) מנין למד משה מזה הצוו שיספור אותם תיכף כי לא נצטוה רק אם יספור אותם שיתנו מחצית השקל

(ב) מפני מה היה הצוו על מטבע שיש עליה שם מחצית דווקא:

(ג) הסימן שנתן הכתוב עשרים גרה השקל אינו מובן וכי מטבע של גרה ידוע יותר ממטבע של שקל:.

(ד) הלשון זה יתנו דרשו במדרש שהראה לו הקדוש ברוך הוא מטבע של אש מתחת כסא כבודו כו' אינו מובן כי מן משקל מטבע של אש אינו מובן משקל מטבע של כסף:

(ה) מה זה כפל לשון תרומה לה'.

(ו) העשיר לא ירבה זה סותר ההלכה כי לפי ההלכה מותר לו להרבות רק שיתן מטבע שיש עליה א מחצית ועתה נבוא לבאר פ' פרה ובפרט בזו השנה שפ' פרה אירע בסדר כי תשא שעל ידי זה נעשה תיקון גמור כי פ' פרה הוא תיקון על החטא הנזכר בפ' תשא:

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה כו' לאמר. בזו הפרשה יש ג"כ לדקדק:

(א) מפני מה כתיב ב' לאמר:

(ב) על לשון חקת פירש"י לפי שאוה"ע מונין את ישראל כו' לפיכך כתיב בה חקה שהרי רש"י עצמו. מביא לקמן טעמים על הפרשה בשם ר"מ הדרשן:

(ג) על ר"מ גופיה תמוה מפני מה דרש טעם על הפרה שהרי כתיב בה חקה ועתה נבוא לבאר השני פרשיות ביחד. דהנה ידוע מכתבי האר"י ז"ל שנשמת ישראל נמשכו מהמוחין העליונים ולכך אנו יכולין לייחד העשר ספירות לא כן האוה"ע הם מבחינת פירוד. והנה נשמת ישראל בכלל הם באחדות גמור רק בזה העולם הם בבחינת פירוד וידוע שמחצית השקל הוא מרומז לבחינת מלכות כי זו הבחינה צריכה תמיד שישלימו אותה ישראל במעשיהם הטובים להמשיך אליה ולייחדה עם דודה הוא קב"ה וכמו כן אנו אומרים בכל מצוה ומצוה, לייחד קב"ה ושכינתיה וזה הוא עיקר עבודתינו ועשר ספירות דיליה ועשר ספירות דילה הם עשרים ותיבת תרומה הוא אותיות תורם ה' כידוע ובזה נבוא לביאור הפרשה בפרטיות, כי תשא את בני ישראל. הם הכנסת ישראל שכאשר תשא אותה למעלה לשרשה. זה יתנו. הראה לו כמין מטבע מתחת כסא כבודו הרומז על בחינת כנסת ישראל וזהו עשרים גרה השקל כי עשר ספירות דיליה ועשר ספירות דילה הם עשרים. תרומה לה'. תורם ה' אחרונה שבשם הרמוז לבחינת מלכות אל ה' הוא התפארת שתגרום עי"כ היחוד וע"כ עשה משה המעשה ומנה אותם תיכף וקבל מהם השקלים כדי שייתייחדו קב"ה ושכינתיה. ועתה נחזור לפ' פרה כי הנה ידוע מדברי הרמב"ן ז"ל ומדברי הזוהר שהחטא של עגל לא היה כל כך גדול כמו שנראה בהשקפה ראשונה כי מחמת שישראל היו במדבר במקום שממה ולא ידעו היכן ללכת כי כן אמרו ישראל לאהרן אשר ילך לפנינו כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו והיה רוצים לעשות איזה צורה ולהמשיך לה כח מבחינת שור שבמרכבה להורות להם דרך המדבר אלא שהחטא היה כי היה בטחונם צריך להיות כ"כ חזק בה' שבוודאי ישלח להם מנהיג שינהיגם. וגם בני אמ"י נחרו בי כמו שכתוב בגמרא לא היו ישראל ראוין לאותו מעשה אלא להורות תשובה לרבים וע"כ צוה ה' שיקחו פרה אדומה הרומז לבחינת מלכות וכל לקוחיה יהיה אל משה שהוא בחינת תפארת כמו שאמר הכתוב ויקחו אליך כדי שעי"ז יתייחדו קודשא ברוך הוא ושכינתיה וגם טעם של ר"מ הדרשן שאמר תבוא אמו ותכפר צואת בנה הוא ג"כ על זו הכוונה כי כאשר גורמים היחוד אז ממילא נרחץ מהם כל צואתם ונתתקן החטא וכ"ז גילה דווקא לישראל כי הוא תיקון על חטא שלהם אבל לעכו"ם והשטן צריך להשיב להם שהוא חקה כדי שלא יצטרך להזכיר את החטא וזה שפירש"י לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל, מונין הוא מלשון ולא תונו איש עמיתו שפירש"י לשון טעות שהם רוצים להטעות את ישראל שיאמרו להם טעם הפרה כדי שיזכירו את החטא של עגל ולכך שואלים להם טעם מה טעם במצוה זו כדי שישיבו להם שהוא תיקון על החטא ועי"ז יקטריגו עליהם ויזכירו את החטא למעלה לכך צוה ה' שישיבו להם שהוא חקה ולכך כתיב וידבר ה' אל משה לאמר שלישראל יאמר להם טעם הפרה שהוא תיקון על החטא אבל כנגד העכו"ם זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר שלאוה"ע יאמרו להם שהוא חקה כדי שלא להזכיר מעשי החטא וזה רמוז לנו הפייטן אצורה ומפורשה אצורה ולא מפורשה כי כנגד ישראל הוא מפורשה וכנגד אוה"ע הוא לא מפורשה רק הוא להם לחקה:

חסלת פרשת כי תשא

תוכן העניינים

קב חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה