אור ברסלב
קב חן פרשת בחקותי

קב חן· רבי נח מקארוב

פרשת בחקותי

פרשת בהר

אם בחקותי תלכו

ופי' רש"י יכול קיום המצות כשהוא אומר ואת מצותי תשמורו הרי קיום המצות אמור ומה אני מקיים אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה וזה אינו מובן כי היה אפשר לפרש אם בחקותי על המצות שהם חקים שאין להם טעם ואת מצותי על המצות שהשכל ג"כ מחייב אותם כמו שפירש רש"י כן בהרבה מקומות. עוד יש לדקדק בלשון הכתוב:

(א) מה זה לשון תלכו:

(ב) ונתתי גשמיכם בעתם משמע בעתם של גשמים היל"ל בעתכם:

(ג) והשיג לכם דיש את בציר מה שייכות יש דישה אצל בצירה כי דישה שייך בתבואה ובצירה בענבים והיל"ל והשיג לכם דיש את קציר:

(ד) ונתנה הארץ כו' ועץ השדה יתן כו' שמשמע מעצמם מה שלא אמר כן אצל גשם רק ונתתי. ומלבד כל הדקדוקים יקשה קושיות הקדמונים למה לא נכתב בתורה שכר עוה"ב אשר זה הוא עיקר השכר שאנו מקוים אליו ומדוע כל הפרשה הוא שכר עולם הזה עולם עובר ידוע כי הבורא ברוך הוא פשוט בתכלית הפשיטות וכמו שהיה קודם בריאות העולם כמו כן הוא אחר שנברא העולם וכמו שאמר הכתוב אני' ה' לא שניתי וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם כביכול צימצם א"ע בכמה אלפים ורבבות צימצומים כדי שיוכלו הנבראים להכיר מבחינת פעולותיו שיש אדון יחיד ממלא כל עלמין ואין לו חקר ולא סוף וע"י מעשי מצות התחתונים יכול לעורר את אורות העליונים ולפעול בהם כפי כוונת טוב מחשבותיו ובכלל נקראים הצימצומים עשר ובחינה העשירית הוא הנקרא חקה כי חקה הוא מלשון חקיקה כמו שחוקק חרוץ ואומר למים עד פה תבוא כך הוא זו הבחינה העשירית סוף כל דרגין וכל השפעות מכל הצינורות מתאספין בה ושם מתאספים ומכונסים כל נשמת ישראל ושם הוא עיקר חיותם וגם בהיותם על זה העולם עיקר חיותם הוא ממקום מדת העשריות הזאת כי הוא נקראתי אם הבנים שלמטה והוא המשגחת עלינו ומגדלת אותנו ומשפעת אלינו ועיקר חיות ישראל הוא מהעולם העליון לא כעכו"ם שהי' נתונים תחת הכוכבים ומזלותיהם כמו שאמר הכתוב אשר חלק אותם כו' לא כן חלק יעקב כי חיותם הוא מאלקי ממעל מעצם הספירות הקדושים ולזה הטעם נתן הבורא ברוך הוא לישראל את המצות לישראל בלא טעם כדי להודיעם שגם המצות שהשכל מחייב אותם אין להם זה הטעם שהשכל האנושי מחייבם ולא מחמת זה הטעם נצטוו בה. כי אין זה העולם עיקר חיותם רק חיותם הוא מהעולם העתיד לבוא להם והוא הנקרא בלשון חכמים עולם הבא ושם ידעו טעמי המצות בפנימיותם על בוריים ולכך נקראת תורת ה' לא תורת האדם כי הוא למעלה משכל האנושי רק הם שכל אלקי ממעל, וכאשר יפשיט האדם ממנו את הבגדים הצואים אז ידע וישיג טעמי המצות'. עוד צריך להקדים מה שאיתא בתיקונם שכינתא איהי מצוה פי' שבכל מצוה ומצוה שהאדם עושה הוא נעשה מרכבה להשכינה הקדושה אף על פי שכל מצוה ומצוה יש לה מקום מיוחד לספירה שהוא מכיון נגדה אבל מ"מ המעשה שבכל מצוה ומצוה הוא בבחינת מלכות בסוד מחשבה דיבור ומעשה וזה פי' הכתוב אם בחקותי תלכו ופירש"י שתהיו עמלים בתורה כי לשון עמל השייך בתורה נופל על לשון עמל פה כמ"ש בגמרא דסנהדרין דף צ"ט לא ימוש ספר התורה הזה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא כי העמל בתורה הוא ע"י ברית הלשון ואמר הכתוב שע"י ברית הלשון החקים שהוא בחינת מלכות עם המצות שהם למעלה מבחינתה כ"א לפי כוונתו ואמר הכתוב תלכו כמו כשהאדם רוצה לילך לעיר אחת אף על פי שמחוז חפצו הוא להעיר דווקא נא לכל הדרך אף על פי כן א"א לבוא למחוז חפצו אם לא שהולך כל הדרך כך א"א לבוא לעולם הבא רק כאשר הולך בחוקי הקדוש ברוך הוא ומקיימם ואז מהחקה הזאת ע"י ברית הלשון שלו שהוא עמל בתורה יבוא לעוה"ב. ואמר הכתוב ועשיתם אותם שמחויב לייחד החקה הוא בחינת המלכות ולייחדה עם כל ספירה וספירה כפי שורש המצוה שעושה ואז. ונתתי גשמיכם בעתם. גשם הוא טפת ההשפעה הבאה מן השמים אל הארץ ואמר הכתוב שאתן השפעתכם בכל הכ"ח עתים שבא מבחינת המלכות כי כולם יהיו שוים לטובה, ונתנה הארץ. העליונה. יבולה. הם המ"נ שלה. ועץ השדה יתן פריו. הם המ"ד מעץ החיים אשר הוא בתוך הגן. והשיג לכם דיש דיש הוא אותיות שד"י הוא בחינת היסוד. את בציר. הוא בחינת מלכות כידוע למחצדי חקלא ופירוש הכתוב שכ"כ ישתוקקו הספירות זה לזה המשפיע להמקבל והמקבל להמשפיע ובחינת היסוד יהיה תמיד בבחינת צדיק חי העולמים וישיג את בחינת המלכות וישפיע בה ובחינת המלכות תשיג את טפת ההשפעה הבאה מהיסוד, ולא תאבד שום טפם מההשפעה ולא יקבלו החיצונים מזו ההשפעה כלל רק כולה תהיה קודש. ואכלתם לחמכם לשובע שתזכו לטעום בתורה כמו בטעם האכילה שמשביע כל גופו. וישבתם לבטח בארצכם. הוא הארץ העליונה. ונתתי שלום בארץ. שיתייחד שלום הוא היסוד עם הארץ העליונה ויהיה תמיד עמה בלי שום פירוד כלל כמו שהוא בהמוחין העליונים והשבתי חיה רעה מן הארץ. שיגרש הס"ס הנקרא חי' רעה מן הארץ העליונה. וחרב הם חיילותיו. לא תעבור בארצכם. ורדפו מכם חמשה מאה כי חמשה היא אגודה כמו שאיתא במשנה אבות לכך ירדפו מאה שהוא מספר מרובה כי מאה הוא מספר כולל.ומאה מכם. מספר כללי מכם. רבבה ירדופו כי רבבה הוא המספר הגדול שבכל המספרים ואח"כ כשאבער הקוצים מן הכרם. ופניתי אליכם. אייחד עמכם פנים בפנים. והפריתי אתכם והרביתי אתכם. שאפרה וארבה אתכם ע"י יחודם וזווגם אשר יהיה באורות העליונים פב"פ. והקימותי את בריתי אתכם. שאקים את בריתי לייחד עמכם וכאשר יהיה היחוד והזוג הגמור אז. ואכלתם ישן נושן ותרגומו עתיקא דעתיק שע"י הזוו"ג תקבלו השפעה מעתיקא קדישא אשר לזה אנו מקוין שיהיה ב"ב בביאת הגואל וכל הפרשה הוא רומז לעולמות העליונים ולעולם הבא שכולו טוב וכולו ארוך ובזה מתורץ למה הקללות הם מרובים והברכות הם מועטים הלא מדה טובה מרובה כו' והאמת הוא שבזאת הברכות נכללו הכל אשר אין עוד למעלה מהם כל אלו נזכה בביאת הגואל שיהיה אמן:

חסלת פרשת בחקותי

תוכן העניינים

קב חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה