אור ברסלב
קב חן לחג השבועות

קב חן· רבי נח מקארוב

לחג השבועות

פרשת נשא

בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים כו' ומשה עלה אל האלקים כו' כל הפרשה עד ויגד משה את דברי העם אל ה'. הנה הדקדוקים בזו הפרשה רבו מאוד כמו רבו:

(א) בכתוב ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ה'. כיון שכתב שעלה אל האלקים למה הוצרך לקרוא לו שהרי שם היה:

ב מפני מה נקט בתחלה שם אלקים ואחר כך שם ה':

(ג) שאמר הכתוב כה תאמר כו' ותגיד מה זה כפל לשון. ובגמרא פירשו כה תאמר אלו הנשים אמור להם דברים רכים ותגיד לבנ"י אמור להם דברים שקשים כגיד וזה הדרש הוא נפלא מאוד כי ההתחלת האזהרה לנתינת התורה שציוהו ה' שיזהיר את ישראל יתחיל מתחלה להזהיר את הנשים. ועוד כי עיקר נתינת התורה הוא לאנשים כי הרבה מצות נשים פטורות מהם:

(ד) הרי אנו רואים שמשה לא עשה כן שלא קרא לנשים כלל אך אסף לזקני העם כמו שכתוב אחר כך:

(ה) אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים. מה לו לספר להם כאלו הם לא ידעו שהרי הם עצמם אשר יצאו ממצרים:

(ו) ואשא אתכם על כנפי נשרים מה לו להשם לדבר דבריו במשל:

(ז) ואביא אתכם אלי הלא ה' אש אוכלה הוא ואיך שייך שבאו אליו:

(ח) ועתה אם שמוע תשמעו. מלת ועתה מיותר:

(ט) כפל לשון שמוע תשמעו הוא מיותר היל"ל ואם תשמעו בקולי:

(י) ושמרתם את בריתי.לאיזה ברית היתה הכוונה אשר לא נכלל בשמוע תשמעו בקולי.:

(יא) והייתם לי סגולה. מה הוא הסגולה ובמדרש אמרו שהוא סגולת מלכים וגם זה הדרש צריך פירוש מה לו להכתוב לדבר דבריו במשל:

(יב) מה זה נתינת טעם כי לי כל הארץ:

(יג) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכי כל ישראל מלכים וכהנים הם ורש"י פירוש כהנים שרים גם כן אין לו פירוש וכי כל ישראל מלכים ושרים יחד:

(יד) שאמר הכתוב וגוי קדוש שהרי הקדושה תלוי בבחירה שאם ירצו יהיו קדושים ואם לא ירצו לא יהיו קדושים:

(טו) שאמר הכתוב אח"כ אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. הוא מיותר ובמדרש אמרו שהזהיר אותו אלה הדברים לא פחות ולא יותר והמדרש הזה הוא פליאה מאוד וכי ח"ו שמשה ישנה ויגרע או יוסיף מכל אשר יצוה אותו ה' הלא הוא הנאמן אשר נאמר עליו בכל ביתי נאמן הוא יצטרך לאזהרה שלא ישנה:

(טז) מה זה שהזהיר אותו בכאן דווקא שלא יגרע ולא יוסיף יותר מבכל הצויות שצוהו ה'.

(יז) ויקרא משה לזקני העם מפני מה קרא משה לזקני העם לבד שהרי לא מצינו כלל שציוהו ה' שלא יקרא רק לזקנים בלבד ואדרבה לפי דברי המדרש שנצטוה גם לנשים ויאמר להם בלשון רכה ומכ"ש שיזהיר ג"כ ליתר העם הזכרים והוא לא עשה כן רק קרא לזקני העם בלבד ובמקום שנאמר לו בפירוש שאל ישנה נראה בהשקפה ראשונה ששינה ועוד שלא מצינו כלל שיהיה נחשב לו זה לחטא כלל:

(יח) מה זה לשון וישם לפניהם היל"ל ויאמר להם כי לשון שימה אינו נופל רק או על דבר שנראה לעינים או על דבר המבאר להם כמו שדרשו על פסוק ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכיון שהשם ציוה לו כאן שלא יגרע ולא יוסיף מה שייך בזה לשון שימה:

(יט) מה שאמר הכתוב ויענו כל העם יחדיו הרי לא קרא להם כלל ומה להם לקפוץ בראש כי מלת עם נאמר בכ"מ על הפשוטי עם והרי לא קרא להם כלל:

(כ) שאמר הכתוב וישב משה את דברי העם אל ה' וכי לתשובה הוא צריך ודברי המדרש והובא ברש"י ידועים:

(כא) הנה אנכי בא אליך בעב הענן ופירש"י במעבה הענן וזה צריך פירוש וכי לעביות הענן הוא צריך ומה זה שהודיעו כאן שיבוא אליו בעביות הענן יותר מבכל מקום:

(כב) מה זה שהבטיח ה' למשה שגם בו יאמינו לעולם מה לו למשה זה האם היה רצונו חלילה שיקרא רב או מושל עליהם

(כג) מה זה מלת לעולם וכי משה נצחי הוא ובמדרש אמרו שיאמינו בנביאים הבאים אחריו. וגם זה צריך פירוש מה יהיה זה דווקא כאשר יתגלה אליו בעביות הענן הלא כבר ראו שהשם קרא אותו ונגלה אליו פעמים רבות:

(כד) מה זה אמירה שנית ויגד משה את דברי העם אל ה' אחר המאמר שאמר לו הנה אנכי בא אליך כו' והפרשה כולה מוקשה ע"פ פירוש הפשוט לכן מוטל עלינו לגלות קצת פירוש הכתובים על פי הסוד ויהיה כל אות ואות בהיר כשמש:

נקדים מה דאיתא בספר יצירה עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר. דהנה ידוע כי כאשר הוציא ה' את ישראל ממצרים ונתן להם התורה היה הכל כדי שעל ידי עסק התורה וקיום מצותיו ויתכוונו בכוונה הראויה לייחד ספירות הקדושים אז תקשור נשמתם בהספירות הקדושים אשר הם אלוקית ממש והתחלת קישור האדם א"ע עם האורות העליונים הוא מדת המלכות לעלות אליה ולקשר עמה כי היא קרובה אלינו ומשם הוא עולה מדרגא לדרגא עד אור א"ס ב"ה וב"ש וזש"ה ומשה עלה אל האלקים. שעלה אל מדת האלהות הנקראת אלקים וכאשר היה קשור שם אז. ויקרא אליו ה'. הוא עמודא דאמצעיתא ואמר לו. כה תאמר לבית יעקב. שלבית יעקב תאמר שעיקר העבדות הוא על ידי כה בחינת מלכות בחינת נוקבא ונקראת אשה ועליה רמזו בגמרא אלו הנשים ותגיד לבני ישראל, שלבני ישראל אשר הם במדרגה הגבוה שיכולים לייחד האורות העליונים תאמר להם שימשיכו אל הנוקבא הנהר המושך דנגיד ונפיק הוא הגיד החי כידוע למשכילים. ואמר להם עוד. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים. כי ידוע כי מדת המלכות הוא היוצאת תמיד למלחמה נגד שונאי ישראל המצירים אותם והוא עשתה נקמה במצרים כמאמר הגמרא אני ולא מלאך כו' כי אני רמוז למלכות בסוד ואני אחרון ואמרה להם השכינה. הקדושה אתם ראיתם בעיני חכמתכם את אשר עשיתי למצרים ונקמתי בהם והכנעתי אותם תחתי ואח"כ. העליתי אתכם על כנפי נשרים. על דייקא, היינו שנשאה אותם אלו עמודא דאמצעיתא שהוא למעלה ממנה והיא נקראת כנפי נשרים ואחר כך העליתי אתכם למעלה למעלה. ואביא אתכם אלי. היינו שהעליתי אתכם להמוחין העליונים עד ספירת הכתר כי אותיות אלי רמוז לכח"ב האלף רמוז לכתר כי הוא ראש וראשון לכל הספירות הקדושים:

והלמ"ד רמוז לבינה כי הוא מגדל הפורח באויר והיו"ד רמוז לחכמה ומה שהקדים הבינה להחכמה כי החכמה מסתתר בבינה ובינה נעשית היכל לו כידוע וכל אלו העליות עשה הבורא ב"ה בעצמו בליל פסח בלי התעוררות מלמטה כלל כי לא היה כי כלל שימתין ה' עד התעוררות מלמטה כמעט היו נשקעים בחמשים שערי טומאה כידוע מדברי האר"י ז"ל לכך הוצרך הבורא ב"ה בכבודו ובעצמו לגאלם כי לא היו שום מליצי יושר עבורם כי לא התעוררו עליית העולמות וזה שאמר להם ה'. ועתה. כאשר עשיתי אני את העליות מלמטה למעלה תראו אתם מעתה שתגרמו השפעה הורדת השפע מלמעלה למטה על ידי התעוררותכם והורה להם דרך הורדת השפע ואמר להם. שמוע תשמעו שתייחדו חכמה ובינה הנקראים שמוע תשמעו כי החכמה משמיע והבינה שומעת ועושת בסוד כולם בחכמה עשית בבינה וכאשר הם בייחודא ממילא יושפע בהם השפע מהכתר עליון ואחר כך תמשיכו זו השפע. בקולי. הוא התפארת הנקרא קול. ואחר כך ושמרתם את בריתי שתייחדו ע"י הורדת זו השפע יסוד במלכות כי ברית הוא יסוד צדיק ושמירה הוא במלכות ומלת את הוא כמו עם.ועי"ז והייתם לי סגולה מכל העמים. כי כאשר תגרמו הורדת השפע מלמעלה למטה מדרגא לדרגא אז תתעלו מלמטה למעלה ותהיו כלולים בשכינת הקדושה הנקראת סגול כי יש בה שלשה קוים ימין ושמאל ואמצעי ומפרש הכתוב כי לי כל הארץ. שהמלכות אינה נפרדת חלילה מאתי רק הארץ הוא מקושרת עם התפארת הנקרא כל הכולל ששה קצות ועם לי הם החכמה והבינה כנ"ל ומשם תעלו עוד למעלה ותהיו ממלכת כהנים. כי המלכות אשר תהיו קשורים בה תעלה עמכם אל החכמה הבינה הנקראים כהנים ומשם תעלו עוד למעלה למעלה ותהיו. גוי קדוש. כי תקבלו מהכתר עליון הנקרא קדוש כי קדוש בוא"ו רמוז לכתר עליון וקדש בלא וא"ו רמוז לחכמה. ואמר הכתוב אחר כך אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל לא פחות ולא יותר כי אינו רשאי לפחות ולהפריד חלילה שום ספירה מספירות הכתר עד המלכות ואין להוסיף עליהם כמאמר ס"י הנ"ל ואמר הכתוב אחר כך ויבוא משה ויקרא לזקני העם כי לבאר להם כוונת ויחודים גדולים כאלה מתחלה באור חוזר ואחר כך באור ישר ואחר כך באור חוזר היה צריך לזקנים והחכמים שבישראל שיבינו את הדבר ויעשו תמיד אלו היחדים ולא הפשוטי עם ולכך לא קרא רק לזקנים. וישם לפניהם את הדברים האל שבאר להם כוונת ה' בזה המאמר כשלחן ערוך שהעיקר הוא לכוין לספירות הקדושים ולייחדם. וכאשר שמעו זה הפשוטי עם שהעיקר הוא לכוין ולייחד את הספירות הקדושים והם ידעו בעצמם שאינם יכולים לכוון כמו הזקנים אז ענו כולם ואמרו. כל אשר דבר ה' נעשה שגם רצוננו ותשוקותינו הוא שכל אשר דבר ה' לעשות יחודים גדולים בכוונה השלימה נגרום גם אנחנו זה היסוד במצות המעשה אשר נעשה בלבד בלתי הכוונה הגדולה.

וזה שאמר הכתוב וישב משה את דברי העם אל ה' בדרך המלצה ותפלה ראה איך ישראל משתוקקים לעשות רצונך עד שגם הפשוטי עם אשר אין להם השגה לספירות הקדושים לייחדם בכוונתם אעפ"כ רצונם לעבדך עבודה האמיתיות לגרום יחוד הספירות הקדושים ויהי רצון מלפניך שכן יהיה ואז עלה המלצת משה לרצון לפני ה' ואמר לו ה' הנה אנכי בא אליך בעב הענן ופירש"י בעביות הענן כי עביות הענן רמוז לגשמיות שגם במעשיה הגשמיות הגשמי אבוא אליך ותוכל לייחד אותי במעשי בלבד כנ"ל. וגם בך יאמינו לעולם. ואמרו במדרש בנביאים הבאים אחריך שכל נבואתם היה על ידי מעשה ועל ידי אשר יראו עתה אשר אני נגלה עליך בעב הענן הרמוז לגשמיות יאמינו שנבואת הנביאים הבאה על ידי מעשה הוא גם כן אמת והוא מאת ה' וכאשר שמע משה את תשובת ה' אז הגיד והמשיך גם הוא את הדברים האלה אל ה' והתפלל לפניו שגם הוא על ידי מעשיו לבד בלתי הכוונה יגרום ג"כ היחוד והתיקון באורות העליונים כי האדם הוא בסוד רצוא ושוב ואולי יזדמן לו עת אשר לא יוכל לכוין כראוי לכך התפלל שבעת הזאת גם הוא יגרום היחוד במעשיו לבד וגם כי כאשר יעשה הוא המעשה וה' יגרום היחוד על ידי מעשיו אז בוודאי יהיה הכל לטוב:

תוכן העניינים

קב חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה