קב חן· רבי נח מקארוב
וישב
בפסוק כי אם זכרתני אתך
כו' והזכרתני אל פרעה במדרש אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף. ולא פנה אל רהבים ושטי כזב. אלו המצרים. בשביל זכרתני והזכרתני נתוסף לו שתי שנים. והמדרש הזה הוא פליאה שמתחלה אמר שיוסף שם מבטחו בה' ולא פנה אל המצרים. ואחר כך אמר שנענש בשביל שאמר זכרתני והזכרתני משמע ששם מבטחו בשר המשקים:
אכן פירוש המדרש הוא כי כוונת יוסף היה במה שאמר זכרתני והזכרתני לקשר עצמו בשני הספירות נצח והוד כי הם השני פועלים לזווג. (ושמעתי אותו בביאור רחב ושכחתי איך היה יסוד הדרוש ונ"ל פירוש הדברים כפי אשר קבלתי ממנו ז"ל) כי יוסף לא זכה לבחינת יסוד צדיק עד אשר אירע לו בנסיון מאשת פוטיפר והתגבר על יצרו. ולכך ניתן בבית הסוהר עשר שנים כי כל העשר שנים היה בנסיון גדול מאשת פוטיפר. כדאיתא במדרש כי לאשר הוצרך להיות מרכבה ממש לבחינת יסוד צדיק כדוגמת האבות במדותם. הוצרך לעמוד בנסיון עשר שנים. כי כל ספירה כלול מעשר ספירות. אבל כאשר רצה לדבק עצמו גם בספירות נצח והוד שיעזרו אותו לבחינת יסודו כי הם השני פועלים. אז היה מוכרח לעמוד עוד בבית הסוהר כדי לעמוד עוד בנסיון. אף על פי כן היה די לו מה שעמד בנסיון שתי שנים ולא הוצרך להיות בנסיון עשרים שנה כי לא נעשה אליהם מרכבה ממש. אם כי יש בזה עוד ביאור רחב איך גדולתו בא על ידי פרעה דווקא ועל ידי שר המשקים דייקא. אך הוא סתום והמשכיל יבין ודי בזה: