צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ח · פסוק ה
[ג הקב"ה מדבר להכנס"י]
מי זאת וגו'. עכשיו מחזיר הקב"ה פניו כלפי ישראל ואומר שלא יקשה להם הדבר מה שאמר להאומות שיעוררו הישראל ע"י יסורין וזה מור' שבודאי יבוא חבל להם וזהו החבלי משיח ע"כ אמר להם ראו נא כי מי זאת עולה מן המדבר פי' זכור נא מי זאת שהיה עולין מהמדבר שהיו צדיקים גדולים עד שלא היה חשובים יותר מהם כמבואר במדרש שלא היה משה ראוי רק לאותו הדור:
מתרפקת על דודה. שהיו מתרפקים באהבת דודה הוא הקב"ה:
התפוח הוא הר סיני שמכונה בשם תפוח:
עוררתיך. השריתי שכינתי עליך ועוררתיך בקדושתי.
ועם כל זאת: חבלתך אמך. עשתה לך אמך חבלי לידה וחבלתך מלשון חבלה לך והשכינה נקראת אמך דחשיב אז כאילו יולדתי ולזה אמר שמה בשעת יציאת מצרים ועלותה למדבר בא עליכם חבלי לידה:
חבלה ילדתך. היא השכינ' כביכול היה לה ג"כ חבלי לידה שבכל צרתם לו צר ובשעת לידה נקראת יולדת ואח"כ נקראת אמו כלומר שבשעת הכניסך לברית היה לה חבלי לידה ואח"כ כשהכניס אותך תחת כנפי שכינה ונקראת אמך ובא לזככך עשה לך חבלי לידה ע"כ ראי נא שאפי' לדור שעלה ממצרים היה להם צרות צרורות כעין חבלי לידה וכיון שלדור המדבר שהיו צדיקים גדולים היה להם חבלי לידה ק"ו הדברים שא"א לך לבא למעלה גדולה של הגאולה עד שתקבלו עליכם חבלי לידה: