צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ז · פסוק יד
הדודאים. ידענו בעצמינו כי הדודאים והיינו דודאי התאנים הטובות והרעות כענין שנאמר ( ירמיהו כ״ד:א׳ ) הראני ה' והנה שני דודאי תאנים וגו':
נתנו ריח. שהתחילו לשוב ולהטיב וליתן ריח טוב מחמת גודל יסורי הגלות:
ועל פתחינו כל מגדים. הטוב אשר בנו כאילו עומד כבר ומוכן לצאת רק שתתחיל מעט לעורר אותנו:
חדשים. שחידשו סופרים:
ישנים. שכתבת לי בתורתיך:
צפנתי לך. הוא צפון בלבי כעת ומבקש אני לעבדך בהם רק שאינני יכול עכשיו לעבדך באמת מגודל הצרות ושאור שבעיסה המעכבין אותי. לזאת בקשנו מי יתנך וגו':