צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ז · פסוק יא
[ג הכנס"י מדברת ומבקשת]
אני לדודי ועלי תשוקתו. אומרת הכנס"י רבש"ע יודעין אנחנו שיותר אתה תתאוה לדבק בנו ממה שאנו מתאוין לדבק בך ואף שהי' ראוי להיות להיפך כי הלא אנחנו החלק ואתה הכל וטבע החלק להתאוות לדבק בהכל וזה אמרם אני לדודי כלומר כמה נפלאה אהבתך לי שאף שאני רק חלק אלוהי ממעל ואני רק כטפל לדודי ולעולם טבע החלק להתאוות להדבק בהכל יהי' לנו להשתוקק לך אך מגודל חסדך עלינו אתה להיפך ועלי תשוקתו. שאתה משתוקק אלינו. ולכך: