צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ז · פסוק ו
ראשך. הוא מלך המשיח והוא עליך ככרמל המבושל כל צרכו ועומד ומוכן לאכילה תיכף כן המלך המשיח מוכן בכל הכנותיו לבוא תיכף לגאלך כי הוא ממולא שפע שבע רצון:
ודלת ראשך. פי' דלת הוא לשון הרמה וסילוק כמו (ישעיהו ל״ח:י״ד) דלו עיני למרום והיינו מה שהגביה הקב"ה ראשך זה מלך המשיח ומסלק אותו למעלה ומעכב ביאתו (כי כשרוצה הכתוב לומר לשון סילוק כתיב לשון רם כמו (במדבר ט״ז:כ״א) הרימו מתוך העדה ואומר (איוב כ״ד:כ״ד) רמו מעט ופי' רש"י נסתלקו):
כארגמן. החטאים שהן אדומים כארגמן הן הן הגורמין שלא יבא לך ראשך:
אסור ברהטים. אל תחוש שמא ח"ו לא תזכו ותתייאשו מהגאולה כי המלך אסור ומקושר בך ברהטים על ידי הצדיקים שבך המכונים בשם רהטים שרצין לפניו כעבדא קמא מרי' ובזכותם ודאי יבא עת לגאלך רק כשלא תזכו ח"ו יבוא ע"י צרות כענין שאמרו מעמיד עליהם מלך כהמן. אבל: