צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ה · פסוק יב
עיניו כיונים. כלומר ואף שנראה לנו שמטיב לרשעים ועיני השגחתו עליהם רק להטיב ושום צרה ודבר מר לא יעלה על ראשם אין טובתם רק לרעתם שמעריך להם עד שתתמלא סאתם וזהו אמרו עיניו היינו השגחתו לטובה:
כיונים. בלי שום צרה ודבר מר כיונ' זו שאין לה מרה.
על אפיקי מים. על הרשעים שנמשלו לאפיקי' כמש"ה כאפיק נחלים יעבורו (איוב ו׳:ט״ו) ואומר (שם יב) ומזיח אפיקים רפה. אין זה רק במדרגת:
רוחצות בחלב. כמו שהחלב שרשו אדום ונהפך לצבע לבן כך טובתן שנותן להם שרשו מד"ה שנמשל לאודם רק שהוא צבוע ורחוץ בלובן הטובה לראות העין:
יושבות על מלאת. שההשגחה ממתנת להם עד שתתמלא סאתם ואז ישלוט בהם מדת הדין הקשה: