צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ה · פסוק ד
שלח ידו מן החור. ואף שסרבתי למאמר הנביאים אעפ"כ דודי שלח ידו מן החור כי ע"י עוונותינו היה כותל מפסקת בינו לבינינו והמצות עושין חלונות וחורים בהכותל אשר על ידם תעבור השגחה האלהית ולזה אמר כ"כ היה מרחם עלי שאף שסרבתי למאמר הנביאים עד שעונינו היה ככותל מפסקת מ"מ פשט ידו מתחת כסא הכבוד ע"י איזה חור קטן לקבלנו כמו שעשה במנשה:
ומעי המו. כל כך היה מעוררני עד שמעי המו עליו: