אור ברסלב

צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק ג · פסוק ו

פסוק ה

מי זאת. בשביל מי הי' זאת מה שנאמר למעלה שאחזתיו ולא ארפנו. ומה שהבאתיו אל בית אמי והשבעתי האומות:

עולה מן המדבר. זה הי' בזכות עולי מדבר אשר היו עולים מעלה מעלה כאשר עלו מן המדבר:

כתמרות עשן. שעלו מעלה מעלה כעשן המתמר ועולה תמיד זקוף כתמר:

מקוטרת מור. כמו קיטור המור שמועיל להעביר מיני הארסיים כמ"ש האלשיך כמו כן העבירו מעשיהם הטובים את כל החטאים מהם. ולבונה. שנתלבנו עונותיהם עד שנאמר עליהם (תהילים פ״ב:ו׳) אני אמרתי אלהים אתם:

מכל אבקת רוכל. שהי' מעשיהם הטובים מעלה ריח טוב כריח העולה מקיטור של מיני בשמים. ועוד זאת הי' באנשי עולי מדבר:

תוכן העניינים

צרור המור על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה