צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ג · פסוק ד
כמעט שעברתי. לא נתעכבתי הרבה אחר שעברתי מהם:
עד שמצאתי. תיכף כשמצאתי את שאהבה נפשי:
אחזתיו ולא ארפנו. מכיון שהתחילו להאמין ולדבק בי אחזתיו ולא ארפנו כי הבא לטהר מסייעין אותו וכענין שנאמר (דברים ד') כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך כי בלעדי סיוע הקב"ה לא הי' יכול לו ולכך אחזתיו בידי ולא ארפנו.
אל בית אמי. שבניתי לו בית המקדש שהוא בית אמי הוא מקום השראת שכינה שכינהו בשם אמי:
חדר הורתי. מקום שהתפללו בו האבות הנקראים הורי כענין שנאמר (בראשית מט) ברכות אביך גברו על ברכת הורי. א"נ מקום השראת השכינה ונקראת הורתי שהיא מעובר תמיד מנשמת ישראל כמבואר במקובלים: