צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ב · פסוק ט
דומ' דודי לצבי. כי הצבי אפי' כשהוא ישן עינו אחת פתוח כמבואר במדרש כן הקב"ה אף שבעונותינו הוא כישן מלהושיע כביכול מ"מ עינו אחת פתוח תמיד ומשגיח עלינו כאמרם במדרש חזית:
לעופ' האילים. שהוא רחמן גדול ומרוצתו רב כשרוצה לרחם. ולזאת:
עומד אחר כתלינו. אפי' כשהיה עונותינו כ"כ רבה עד שנעש' ע"י כותל מפסקת בינינו לבין קונינו אף על פי כן:
משגיח מן החלונות. אשר בהכותל להטיב לנו כי על ידי מעשה הצדיקים נעשה כעין חלונות בהכותל שעשינו בעוונינו ואז ההשגחה רבה כמשגיח מחלון גדול:
החרכים. לכשאין בינינו רק צדיקים קטנים דאז אין בהכותל רק כעין חרכים מכל מקום מציץ מתוכם להטיב לנו: