צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ב · פסוק א
[א בקשת הכנ"י]
אני חבצלת השרון (כלו' וגם אין לך להתרעם כ"כ על חטאינו כי אני חבצלת וגו') מבואר בזוהר פ' אמור) שחבצלת השרון הוא ירוק הנוטה קצת לאדמומית משא"כ שושנה הוא אדום והדין מכונה בשם אודם וזה שאמרה הכנ"י שמקודם כשהיו הישראל במעלה העליונה אף שהי' קצת דין עליהם לא היה רק כגוון הירוק שבחבצלת השרון:
שושנת העמקים. ואח"כ אף שהדין היה גובר והיה דומה לאודם השושנה מ"מ היינו דומים לשושנת העמקים שיש לה ריוח סביבותיה ואין שום דבר מצירה וגדילה על רוב מים ומתהפכת מגוון לגוון כמבואר בזוהר (שם) וכן היינו עד שלא גלינו שלא היה שום דבר מציר ומכאיב לנו וגם היה לנו הרבה שפע מהנביאים שהיו מחזירין אותנו למוטב: