צפנת פענח על משנה תורה, מצוות עשה· רבי יוסף רוזין
מצוה כ
מ"ע כ' עיין בהשגות ובסה"מ מ"ע ל"ג ברמב"ן. והנה באמת זה תליא בהך מחלוקת דר"מ ורבנן בירו' שקלים פ"ג הל"ג אם כל הפרטים של המקדש מעכבים את הקרבן ועיין בזבחים דף נ"ט וס' גבי מזבח שנעקר אם מקטירין קטרת ע"ש. והנה בזבחים דף מ' ע"ב אמרינן שאם לא נתחנך המזבח בקטרת הסמים לא היה מזה, ורבינו ז"ל הביא זה בסוף הלכות יוהכ"פ ולא גבי שאר פרים והטעם משום דסבירא ליה כהך תירוץ דירוש' דשקלים הנ"ל דמחלק בין בפנים בין בחוץ והנה מבואר במנחות דף מ"ט ע"א דאין מחנכין מזבח הזהב רק בקטרת א"כ ליכא מזבח ובלא זה מעכב הקרבן אך הפסוק יש לומר דקאי במזבח של משה דנמשח בשמן המשחה א"כ יש שם מזבח עליו בלא החינוך וזה ר"ל הא דאמרינן בתו"כ פ' אחרי מות וטהרו וקדשו טהרו לשעבר וקדשו לעתיד לבוא. ר"ל דמזבח של משה הוי רק טיהרו דבלא זה קדוש דנמשח בשמן המשחה מה שא"כ לעתיד דהיינו במקדש הוי דוקא קדשו בעבודה וא"כ לא משכחת להך דינא רק בשל יוהכ"פ דהוי עבודת פנים ובזה לא מעכב אהדדי כמבואר בירוש'. ועיין בתוספתא דמנחות פ"ו המנורה והמזבחות וכו' מעכבין זא"ז ועיין במה דפליגי בזבחים דף ק"ח אם גבי במה בעי ג"כ דין מזבח ועיין בירוש' דיומא פרק ד' גבי כיור וכנו מעכבים מקומם מעכב:
[השמטה בענין דברים המעכבים את המקדש לקרבן או רק למ"ע דעשיית מקדש. והנה נ"מ ג"כ למה דס"ל לרבינו בהלכות בה"ב פ"א הל' י"ב דגם נשים חייבין בבנין המקדש ע"ש. ואף דאין בנין בית המקדש בלילה כמבואר בשבועות דף ט"ו וע' ב"ב דף ד' ע"א דמשמע שם דעבד חייב בבנין מקדש אך י"ל דר"ל דשוב מותר להשיאו עצה וכעין מש"כ רבינו בהל' זכיה ומתנה פ"ט הי"א שעבד שישנו לו כו' וע' הל' רוצח פי"ב הט"ו ועבד רשע כו' ובערכין דף י"ד ע"א גבי נאה ושם בע"ב נקט גבי עבד לשון נאה. וע' סנהדרין דף ס"ט ע"ב דמוכח שם דקטן לא היה עושה במלאכת המשכן ומבואר באדר"נ פי"א דגם טפלים היו מביאים למשכן וע' שבת דף קי"ט ע"ב גבי אין מבטלין תינוקות כו' אך באמת כך דלפמש"כ יש ב' גדרים בבנין המקדש א' למ"ע עיין שבת דף קל"א ע"א בתוס' ובמו"ק דף ט' ע"א דדחי יו"כ וב' משום דצריך להקריב קרבנות וע' תוספות יבמות דף ה' ע"ב גבי בגדי כהונה ובזבחים דף מ' ע"א דיליף שם מקרא דאם נפתחה תקרה של היכל לא היה מזה ומשמע דגוף ההיכל לא נפסל וע"ש דף נ"ה ע"ב גבי אם פרקו הלויים את המשכן ודף ס"א ע"א וכ"מ ובתוספתא דמס' קרבנות פי"ג דאם קפל הרוח את היריעה נפסל המשכן וכן מבואר בתו"כ פרשת ויקרא פ"ד ע"ש ועיין בספרי פרשת חקת פסקא קכ"ג מבואר ג"כ כן וצ"ל דתקרה שאני וע' עירובין דף נ"ה ע"ב גבי שלש מחיצות שאין עליהן תקרה דשפיר יש עליהן שם דירה. וא"כ כך דנשים ועבדים במ"ע של בנין המקדש י"ל דפטורים מטעם דאינו נבנה בלילה אך מ"מ צריכים הם למקדש בשביל הקרבנות שהם חייבים עיין קדושין דף ל"ה משום כפרה חס כו' ע"ש נמצא דדברים המעכבים במקדש אף נשים חייבים לצורך קרבן אבל דברים שאינם מעכבים נשים פטורות דזה רק גדר מ"ע שהז"ג ונשים פטורות ועיין שבת דף כ"ח ע"א דעיקר אוהל הוי היריעות התחתונות ואם קפל הרוח את היריעות העליונות מ"מ המשכן כשר וע' תוספות גיטין דף מ"ה ע"ב בשם ר"ת ותוספות מנחות דף מ"ב ע"ב דאין לאשה לאגוד לולב נמצא דביריעות העליונות אינן יכולות נשים לעשות ולכך היו צריכות הנשים לטוות מעל העזים דהוי חכמה יתירה ולא מלאכה כמבואר שבת דף ע"ד ע"ב ע"ש והוי כמו מאליו ועיין סנהדרין דף קי"ב ע"א דהודחו מאליהן עדיף מהדיחוהו נשים ועיין בעהמ"א ז"ל בהא דסוכה דף י"ג גבי אגד בידי שמים וכ"כ בזה וע' כתובות דף ק"ו ע"א גבי נשים האורגות בפרוכת. והנה בירושלמי שקלים פ"ד מבואר דכיור וכן מעכב לכ"ע וע' יומא פ"ד ה"ה דמקומן מעכב ר"ל דאף דיכול לעשות קדוש ידים ורגלים משאר כלי שרת מ"מ אם אין כיור וכן פסול וגם צריך שיהיו בכיור מים קדושים כדי לקדש בו ד' כהנים כמבואר בזבחים דף כ"א ע"ב ואז יכול לעשות קדוש ידים ורגלים גם בכלי שרת ובזה א"ש דברי רבינו בהל' ביאת מקדש פ"ה הי"א דלא הביא מה שמבואר בגמ' בקודח מתוכו. משום דס"ל דלמסקנא דמרבינן ירחצו לרבות כלי שרת שוב א"צ זה רק מ"מ אם אין בכיור מים קדושים כדי לקדש ד' כהנים אז אין עליו שם כיור וממילא אינו יכול להקריב קרבן וזהו כונת הגמ' זבחים דף כ"א דר"י ס"ל דאף לאברים נפסלו המים שבכיור בשקיעת החמה ר"ל כך לא דנפסלו רק דכיון דאין המים שבו ראויים לכל דהיינו למתירים שוב אין עליו שם כיור ופסול וא"כ לפ"ז אם הכיור שקוע בשקיעת החמה וכל הלילה שוב יכול לקדש ממים שבכלי שרת אף אם הם פסולים למתירים כיון שהם כשרים לאברים. וזהו כונת התוס' שם בד"ה כיור דהיו מקדשין ממים שבכלי שרת וא"ש. וכן ג"כ ר"ל הא דעירובין דף ק"ג גבי נימת כינור שנפסקה דקושרו או עונבו וע"ש דף ק"ה דהוה קשר שאינו של קימא ור"ל כך דבאמת הא מבואר בירושלמי שבת פ"ז ופי"ב דבמקדש היה פסול לקשור וע' שבת דף ע"ד ע"ב השתא כו' וכמו דמבואר בזבחים דף פ"ח גבי כלי שרת דאין מתקנין אותם אך באמת נראה כך דנהי דאינו ראוי לכ"ש אם קושרו מ"מ הא מבואר בתענית דף כ"ז ובירושלמי סוף עירובין דכ"ש מעכבין את הקרבן ר"ל דאף אם נימא דעיקר שירה בפה מ"מ צריך שיהי' כ"ש במקדש דזהו חלק מחלקי המקדש ולזה שפיר מהני מה שמתקנו שלא יעכב הקרבן וכע' הא דסוכה דף מ"ט ע"א גבי בול של מלח ולכך קושרו ובאמת נ"ל דזהו ג"כ הא דהל' כלי המקדש פ"ט ה"ג וה"ה לכל בגדי כהונה. ובאמת נ"ל דנ"מ בין בגדי כהונה למעיל דשם האיסור משום לא תעשון כן כו' וכמו הא דמכות דף כ"ב וסנהדרין דף נ"ו ע"א וע"ז דף י"ג ע"ב וזה רק היכא שע"י זאת הפעולה תסתלק הקדושה ולכך גבי מטיל מום בקדשים לא עבר משום הך לאו רק אם עשאן גיסטרא דאז הוי כמו קדשים שמתו דאין בהם מעילה ובהך דסנהדרין דף נ"ו לא משום דהשם נפסל ע"י נקיבה רק משום דמקום הנקב נסתלקה הקדושה וכמבואר בשבת דף קט"ז אזלא כתב כו' וע' מו"ק דף כ"ו ע"א גבי רואה ס"ת שנקרע חייב שתים ובמ"א הארכתי בזה וה"נ גבי בגדי כהונה כן מיירי שע"י זה הם נפסלים משא"כ במעיל דאף אם נקרע באופן שלא יהא פסול ובמ"א הארכתי בזה בהל' ביאת מקדש פ"א הי"ד דמוכח שם דמקורעים לא נפסל דהא מבואר בזבחים הובא בהל' כלי המקדש פ"ח דמקורעים פסולים וצ"ל או דמיירי שאין בהקריעה טפח ופחות מזה אין עליה שם קריעה וע' במו"ק דף כ"ב ע"ב ודף כ"ו ע"ב ובמ"א כתבתי תירוץ אחר ומ"מ במעיל לוקה אם קרע כה"ג ובאמת לכא' קשה לפ"מ דמוכח בהל' טומאת צרעת פ"י ה"ו דכה"ג שאסור בקריעה לא משום בגדי כהונה דהא כיון שהוא מצורע הוי בע"מ ואינו הולך בבגדי כהונה וע' הל' ביאת מקדש פ"א ה"י שהרי תמיד הוא במקדש לא ר"ל דלכך אסור לקרוע דהרי מצורע אינו במקדש וא"כ לפ"ז מנלן דאסור לקרוע מעיל דלמא האיסור הוא משום דהוא כה"ג אך באמת נראה מהא דהל' כלי המקדש פ"ה ה"ו דרק אם קרע על מתו אז לוקה וכן משמע מלשון רבינו בס' המצוות מצוה קס"ד ר"ל רק במקום שצריך לקרוע אז אסור לכה"ג לקרוע וכן גבי מצורע ג"כ כן ובאמת לולי דברי הראשונים נ"ל דהא דמבואר בהוריות דף י"ב ע"ב דכ"ג פורם מלמטה קאי אמצורע דשם כ"ג פורם מלמטה ולא על מת. וע' תוספתא דמכות פ"ג אבל בל"ז כה"ג אם פרם אינו לוקה וא"כ א"ש מהך דמעיל וגם י"ל דנ"מ בין בגדי כהונה למעיל דגבי בגדי כהונה אסור רק קריעה בידים ולא גרמא ע' שבת דף ק"כ ע"ב עשיה אסור הא גרמא שרי ודף קל"ג ע"א ושם דף קי"א ע"ב גבי סירוס ע"ש משא"כ גבי מעיל דאף גרמא אסור לכן מדויק לשון הפסוק דכתיב לא יקרע:]