צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה ט
ואלו פטורין כו' אפילו העמיד מהם כרי כו'. ע' רש"י ב"ק דף צ"ד ע"א דס"ל שם דאם העמיד מהם כרי חייב וכשי' הירוש' כלאים פ"ו ובאמת זהו כוונת הירוש' פאה פ"א ה"ו מתני' דב"ש היא ע"ש וט"ס וצ"ל הך ב"ש דס"ל דאם עשה כרי מלקט חייב במעשר וע' ברא"ש נדרים דף מ"ד ע"ב ד"ה ודלמא ומש"כ בזה בח"ג בהל' מת"ע פ"ד ה"י. ומש"כ הר"א ז"ל בהשגות לק' הי"ב ולק' בהל' מעשר פ"ז ה"י גבי עניים שהחליפו והנה בפאה פ"ח מ"ג מבואר דאין נאמנין לאמר על השמן שהוא מזיתי ניקוף ורק משום דאין דרך כן ובל"ז היו פטורין ואמאי לא הוי כמו העמיד מהם כרי דחייב מדרבנן וכאן לא שייך למימר קלא אית ליה למילתא וצ"ל דכיון דזה לא שכיח שיהא שמן מזיתי ניקוף לא גזרו בו רבנן וכמו דאמרינן ביבמות דף ל"ה חילוף לא שכיח ובגיטין דף מ"ד וכ"מ וע' חולין דף ע"ה ע"ב גבי קלוט בן פקוע:
וגם י"ל דלא מחייבי רק היכא דזה הוי קביעות אבל בשמן וזתים שהוא כעת שם מין אחר לא תקנו בו וע' בירוש' ספ"ו דתרומות דמבעי שם אם אכל בשוגג ענבים של תרומה אם יכול לשלם יין אי זה מקרי כמו מינו ובב"מ דף צ"א ע"ב גבי פועל: