צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה ה
וכן השבת כו'. הנה כאן לא מחלק במאי מיירי אי בגנה או בשל שדה וע' ע"ז דף ז' ע"ב דהך דר"א קאי רק בגנה ולרבנן בזרע לירק היכי מיירי והנה לק' בה"ז גבי תבואה פסק רבינו דאף אם זרען לירק ירקן פטור ובערובין דף כ"ח ע"ב מבואר שם דשל גנה שאני. אך רבינו לא הביא זה וצ"ל דהטעם שם משום הפקר וכע' דמבואר בס' ב"ק גבי חזיז דאין בו משום גזל וכ"כ בזה בח"א בהא דפסיקתא דרב כהנא פכ"א דירק של גנה אסור משום גזל וכן מוכח בסנהדרין דף נ"ז ע"א ובירוש' פ"א דדמאי אך מה זה נ"מ לגבי עירוב וצ"ל דכיון דאינו מקפיד עליו לשומרו הוי מאכל בהמה ולא חשיב לעירוב וע' נדרים דף נ"ג דסתם ירק משמע רק ירק גינה והא דאמרינן בעירובין שם דבשל גינה מערבין ר"ל לתירוץ ראשון דמיירי בבבל ושם אוכלין אותו ומה דמק' אטו בבל רובא דעלמא ע"ז תירץ דמיירי בשל גנה והוי כע' דאמרינן בשבת דף קמ"ד דהיכא דיש טעם גבי אתרא לא אמרינן זה ולכך בשל גנה דלא הוי הפקר ובבבל אוכלין אותו מערבין בו משא"כ גבי מעשר וכמו קוצים בכרם לרבנן וע' ב"ב דף קנ"ו ע"ב ובירוש' שם דגם כרכום אין עליו שם זרע לגבי כלאים ובירוש' ספ"ה דמעש' הוי בעיא שם אי יש בו דין ספיחין וע' תוספ' מעש"ש פ"א דיש גבי חריע נ"מ בין חלת חריע לבנות חריע דבנות חריע ניקח בכסף מעשר אבל חלת חריע לא כמבואר בנדה דף נ"א ע"ב ובעוקצין פ"ג מ"ה ומבואר שם דהוא ג"כ מין כרכום וצ"ל דבנות חריע היינו בגדר ירק אך בתוס' דמעש"ש ובדברי רבינו בהל' מעש"ש פ"ז מבואר דכרכום הוא מין אחר וע' גיטין דף ע' דיש מוריקא דחוחי והוא מין קוצים. ונ' ג"כ דיש חילוק בין כרכום של גנה לשל שדה וכמו גבי ירק: