אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה כב

הלכה יג

פירות ארץ ישראל כו' פטורים כו'. אך זה רק אם נקבעו שם במירוח וכ"ד אבל נכנסו לבית ואח"כ הכניסן לא"י י"ל דלא נפטרו וע' תוס' ע"ז דף כ"א ע"א דחו"ל לא מקרי ביתך וא"כ כמו דבכה"ג בא"י לא טבל ע' לק' הל' מעשר פ"ד ה"ה ועוד ובהשגות שם ופ"ה ה"ח דרשות חבירו לא קבע ובירוש' מעש"ש פ"ג ה"ה דבתי ירושלים לא קבעי משום דלא נתחלקה לשבטים וע' מה שהק' התוס' מנחות דף ס"ו ע"ב למ"ד אין מירוח הקדש פוטר היכי אתי משאינו מעושר הא הוי טבל וגם באמת קשה להיפך הא מבואר שם לחד תנא דמכניסן בשבלים לעזרה וא"כ הוי כמו הכניסן במוץ ע' ביצה דף י"ג וא"כ נפטרו אך הא לשכות שבעזרה הוי של כל ישראל ע' תוס' ב"ק דף פ"ב ע"ב ויומא דף י"ב וא"כ לא קבעי וממילא לא פוטרן וע' פסחים דף י"ט ע"ב דעזרה ר"ה ובתוספתא יומא פ"א וטהרות פ"ו גבי לשכות דהוי ר"ה וכע' שכ' התו"י יומא דף י' ע"ב גבי סוכה ותוס' ע"ז דף נ"ו ע"א ובירוש' פ"ג דמעש' גבי גגין דבזמן שאין בהם ד' אמות אינן פוטרין כיון שאין בהם שיעור וה"נ גבי בתים שבחו"ל וע' רש"י חולין דף קל"ו דחו"ל לא מקרי ארצך ובקדושין דף ל"ט שדך למעוטי חו"ל:
גם י"ל כמו דמבואר בירוש' מעש' פ"ד ה"א דאם הקדיש והכניסן לבית ואח"כ פדאן לא מפטיר דלא עשה מעשה ברשות ההקדש וה"נ כן אך גם שם י"ל דכיון דאינו טובל רק ביתו ה"ה דאינו פוטר רק ביתו וכ"כ בזה:
והנה בתוס' דתרומות פ"ב פליגי שם גבי ספינה הבאה מארץ לחו"ל עם עפר א"י דת"ק ס"ל דפטורין לגמרי הפירות כיון דנגמרין בחו"ל אין נ"מ כלל אך לר' אליעזר דס"ל דפירות א"י בחו"ל חיוב וא"כ אם באו בעפר א"י בספינה לחו"ל חייבין לפי חשבון והא דכאן לא אזלינן בתר שליש הנה בירוש' פ"ד דחלה סה"ח מבואר דאם נעקר עפר מארץ לחו"ל או להיפך נעשה כמקום שעומד שם והא דלק' בהכ"ג וגיטין דף ז' ע"ב לפ"מ דס"ד שם דנהרות אין עליהם שם א"י ונקט רק אם בספינה יש עפר חו"ל איך יהי' הדין אם יהי' בספינה עפר א"י:
והנה בירוש' חלה פ"ב ה"ג מוכח דלר' יהודה היכא דאינה גוששת הטעם משום דהמים מפסיקין בין הספינה לארץ ולא משום דאין על הנהר שם א"י ע' רש"י גיטין שם ד"ה תנאי ולכך אמר שם בירוש' דר"י דס"ל מים אין בהם ממש צ"ל הדין גם באינה גוששת ולהס"ד שם ס"ל דכיון דאין בהם ממש לא חל עליהם שם א"י וע' ירוש' ערובין פ"ח ופ"י ה"ב ונחלף שם ובפ"ח ה"ח צ"ל מה דס"ל לר"י דמשקה טופח חבור ובפ"י צ"ל מה דס"ל לר"י דמים אין בהם ממש וכאן בחלה ר"ל דכיון דר"י ס"ל משקה טפח חיבור אם כן כל הנהרות מחוברין וא"א לאמר על הנהרות שם א"י וע' תוס' מנחות דף פ"ה ע"א מוכח שם ג"כ דס"ל דלר"י אין שם א"י על הנהר ומ"מ דוקא עפר חו"ל אבל אם היה עפר א"י גם לר"י חייב וצ"ל משום דלקביעא לא בטל העפר להמקום וע' גיטין דף כ"ב גבי נופו בארץ ועקרו בחו"ל דהוי מחלוקת שם אי הוי כארץ או כחו"ל ואף דמבואר בספ"ג דמעש' דאזלינן בתר עיקר צ"ל גם דגבי ספינה ועציץ כיון דהם מטלטלין אזלינן בתר עפר שיש בעציץ. אך באמת בדברי רבינו ובתוס' שם מבואר הטעם דהוי שהשרישה וע' ירוש' ספ"י דשבת אם נקבו בחו"ל אי אזלינן בתרה אך כ"ז אם לאחר שהביא עפר לשם זרע אבל אם זרע תחילה והביאם כך אז אזלינן בתר השליש וכמבואר בירוש' פ"ה דמעש' ה"ד והתוספתא אתיא כמ"ד לא אזלינן בתר שליש הראשון וע' תוספתא חלה ספ"ב גבי ספינה הבאה מחו"ל לארץ ונקט שם דאזלינן בתר קרימה בחלה ובירוש' חלה פ"ב ה"א אמר ג"כ כן אך לכא' זה רק לר"ע דס"ל שם בפ"ג ובכ"מ דאזלינן בתר קרימה וכ"כ בזה בהל' כלאים ובהל' מת"ע בח"ג ומשום דס"ל כמ"ד בירוש' חלה פ"ב ה"ב דאף למ"ד דנהרות אינן כא"י לגבי מעשרות ושביעית אבל גבי חלה מודי דעיקר הטעם דגבי נהר ליכא גדר ירושה וישיבה וכמו לענין נגעים גבי בית שבספינה ושבים ע' נגעים פי"ב ובר"ש שם וכן לענין מזוזה כמש"כ רבינו בהל' מזוזה וכ"כ בזה שם וע' ערובין דף נ"ה ע"ב גבי בית שבספינה ושבים ובהל' עירובין פ"א ה"ג ובתמיד דף ל"ב ע"א דביבשתא עדיף למידר ור"ה דף י"ז ע"ב דכיחידים דמי אך זה רק היכא דבעי גדר דירה וכבוש אבל גבי חלה דלא בעי ירושה וישיבה חייב מן התורה:

וכן פירות חו"ל כו'. ונקבע למעשר כו' חייבין במעשרות מדבריהם. ע' בהשגות וכ"כ בזה. והנה לשיטת הר"א ז"ל דס"ל כאן דפירות א"י שיצאו לחו"ל לא נפטרו רק מדאור' וא"כ ע"כ כאן בפירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבין במעשרות מה"ת וזה ג"כ כוונת הר"א ז"ל גבי חלה בהל' בכורים פ"ה ה"ו דאף אם הוא בחו"ל במקום שא"צ רק חלה אחת פירות א"י שיצאו לחו"ל חייבין בב' חלות וגם השנייה אסורה לזרים ודלא כרבינו שם והר"א ז"ל ס"ל כשי' התוס' בבכורות דיש ב' מיני ב' חלות ורבינו לא ס"ל כן. עכ"פ הר"א ז"ל ס"ל דפירות חו"ל שנכנסו לארץ ונגמרו שם חייבין במעשרות מה"ת אף דלאו בני ירושה וישיבה נינהו. והנה ע' ספ"ו דירוש' תרומות דבעי' שם אי מותר לשלם מפירות חו"ל אם אכל תרומה בשוגג אף דהא מבואר בפסחים דף ל"ב ע"ב ולק' פ"י דצריך לשלם ממון הראוי להיות קודש שיהיה תחתיו תרומה וע"ש בירוש' בהך מחלוקת דר"י ור"ל דצריך שיהא בהם זיקת תרומה עכ"פ ולשי' הר"א ז"ל א"ש דכיון דחזינן דאם גמרן בא"י הוי עליהם החיוב מה"ת הוי עליהם גדר תרומה אך לשיטת רבינו קשה וע' ירוש' ערלה פ"א ה"א דלמ"ד שורש פטור פוטר זה רק מאילן ישן אבל לא מחו"ל אך שם הטעם משום דכיון דקי"ל דערלה נוהגת בחו"ל הלכה ואף דיש כמה נפקותות בין ארץ לחו"ל מ"מ לפטור את של א"י לא פטור וכמש"כ רש"י ז"ל סנהדרין דף מ"ז ע"ב דהיכא דיש מקצת הדבר לא נדחה הדבר גבי אבילות וע' מש"כ רבינו פ"ג מהל' גירושין ה"ו גבי כתב גט ליבמתו קודם שבא עליה די"ל דהוי גט. עכ"פ לשיטת רבינו איך חל שם קדושת תרומה שאכל על פירות חו"ל ושם בירוש' מבואר דא"י לשלם מפירות שלא הביאו שליש רק בחלה מסתפק שם וכן אם אכל בכורים אי מהני לשלם במחובר לקרקע אבל בתרומה לא מהני ואף דבפירות שביעית מבואר שם ובדברי רבינו דלא משום איסור שביעית דהוי כפריעת חוב וכלוקח קרדום היה יכול לפרוע מהם אף שהם פטורים ממעשרות כ"כ בזה די"ל דס"ל דרק משום הפקר הוא דפטור מן המעשרות ולא משום אפקעתא דמלכא ע' ר"ה דף ט"ו דפליגי בזה רש"י ותוס' וב"מ דף ל"ט וכ"מ וע' רש"י יומא דף ס"ג ע"ב דאף דקי"ל דהגרלה מעכבת ואין הגורל קובע אלא בראוי לשם היכא שהומם הראשון וחילל האחר לא איכפת לן וע"ש ברש"י ד"ה רבינא ובהך דתמורה דף ט' ע"ב אי זה מקרי הקדש ראשון או הקדש שני ור"ה דף ה' ע"ב ובירוש' שם אי מצטרפין לבל תאחר. וצ"ל דפירות חו"ל רק הפטור שלהם משום דלא טבלי אבל היכא דא"צ טבל שפיר חל עליהם שם תרומה וא"כ לפ"ז נ"מ להך דמבואר בירוש' מעש' פ"ה ה"ב במה דאמר שם דמותר ליטול ולזרוע תבואה מא"י לחו"ל לר' יוחנן דס"ל דאין הטבל בטל ברוב מחמת דלאחר שיגדיל מתעשר לפי כולו והנה הא מבואר שם בה"א דהטעם דאסור לזרוע לדידן משום דלזרע הוי גמר אף קודם מירוח ואף דאח"כ כשזורען רוצה שיהיו לאכילה וא"כ הוי גמרו בחו"ל ופטור לשיטת רבינו אף מדרבנן וא"כ מה שייך לאמר טבל בטל ברוב הא כבר פקע ממנו דין טבל וע"כ דחייב אף בחו"ל ול"ד ללקוח לשי' ר"ת דאם קנה לאחר מירוח פטור ומפקיע הטבל ובאמת זהו כוונת הירוש' פ"א דפאה ה"ה במה דאמר שם דאתיא דר"ע כחנויות דבית היינו דלקוח פטור מן המעשר ור"ל דאף דכבר נקבע הוי הפקעה וה"נ אף דלזרע הוי גמר אף קודם מירוח מ"מ פקע. עכ"פ גבי חו"ל הטעם לא משום דהוי פטור רק משום דאינו בגדר טבל ולכך משלם מהם אם אכל תרומה בשוגג והם נעשים קודש וע' מש"כ בזה בח"ג בהל' מת"ע פ"ו גבי אם הכניס פירות שביעית מחו"ל לא"י ונגמרו שם אי חייבין ומה חייבין וזהו ג"כ נ"מ אי שביעית הוה פטור מחמת עצמו או מחמת הפקר וכן יהי' נ"מ למה דמבואר בתרומות פ"א אין תורמין מפירות חו"ל על של א"י ונ' דר"ל אף אם הני פירות נגמרו בא"י מ"מ אין תורמין דהוי כשני מינים וע' בתוס' שם בתרומות דנקט נמי מפירות של א"י על פירות סוריא ומוכח שם דאף דיעבד אינו תרומה כלל ולא הוי כמו מחיוב דאור' אחיוב דרבנן וע' תוס' יבמות דף פ"ט ע"ב ורש"י קדושין דף מ"ו ע"ב גבי מעציץ נקוב ולק' אבאר זה. וכן נ"מ אי פירות חו"ל שהכניסן לארץ בשנה אחרת אי אזלינן בתר גידולן או בתר חיובן ונ"מ לענין מעשרות ולענין חדש וישן וע' ירוש' ר"ה פ"א סה"א גבי מעשר בהמה דלמסקנא אף דאין מתעשרין אלא לאחר ז' ימים מ"מ אם נולד כ"ט באלול הוי ישן לגבי הנך שנולדו אחד בתשרי וכן מבואר בבכורות דף נ"ח וה"נ כן. וע' מש"כ בזה בהשמטה לחלק ב':

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה