צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי יוסף רוזין
פרק ז · הלכה א
שנאמר ועתה כו'. עיין נדרים ד' ל"ח ע"א וע' גיטין ד' ס' ע"א ואם כתב החומש לבדו עיין בהל' י"ד ובירושלמי דמגילה פ"ג דמותר לעשות מחומשין ס"ת ואין עושין מס"ת חומשין ועי' בתוס' ב"ב ד' י"ג ע"ב וגם מדלא חשיב במשנה חומש ע"ש בירושלמי. אך י"ל דכונת רבינו דכיון דבתורה כתיב זה ע"כ כונת התורה דצריך לכתוב התורה כולה ונ"מ אם בלתה התורה ונשתיירה השירה אם יצא. ועי' מש"כ בזה בהל' עבודת יוהכ"פ פ"ד הל' א', גבי מחתה ע"ש. ועי' בכריתות דף ו' גבי הכרעות של שמן המשחה ועי' ירושלמי פ' י"א דתרומות גבי לוג שמן של מצורע ובתוס' מנחות דף כ"ג ע"א ד"ה הוא עצמו ע"ש:
ואפילו אות אחת כו'. ר"ל דהוה כאילו קבלה כו' אך זה רק אם הוא צוה לכתוב ונ"מ למצוה מן המובחר אבל בס"ת של אביו אינו יוצא אף אם הגיה בה: