צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה טו
העור כו' ושעושין ממנו כו'. עי' שבת דכ"ח ע"ב ע"ש ועי' לעיל בהלכה ח' גבי שער והנה עיין ברש"י מגילה דכ"ד גבי ציפם זהב דבעיא שיהא ממין טהור משמע דאין הטעם משום דטמא פסול רק שיהא ממין טהור ונ"מ לזה לקלוט בן פרה אליבא דר"ש דאסור באכילה ומ"מ מין טהור הוא דהרי במעי אמו שרי ובזה יש ליישב הך דשבת דכ"ח ע"ב ועיין במסכת סופרים פ"ב דמבואר שם דעורות לבובין פסול לס"ת וע"כ צ"ל משום דכתותי מכתת שעוריה ונ"מ לשער דשם א"צ שיעור דכשר אף מעורות לבובין ועי' מש"כ הר"ן ז"ל בגיטין ד' כ' על הך דכתבו על איסורי הנאה ועי' סנהדרין ד' קי"ג גבי כתבי הקודש של עיר הנדחת ע"ש:
ועור הרצועה כו' אבל בעור כו'. נ"ל שהטעם דס"ל דמשום אות אחד של שם אין צריך לעבד העור ועי' ירושלמי סוטה פ"ב ה"ד מחלוקת דב"ש וב"ה ושם פ"ג הובא בתוס' שם ד' כ' ע"א משא"כ בעור של רצועות דהוה ב' אותיות לשיטת רבינו דס"ל כגירסת רש"י בשבת ד' ס"ב ע"א: