צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי יוסף רוזין
פרק יב · הלכה י
מימות עזרא נהגו כו'. עיין ברש"י קידושין דף מ"ט ובברכות ח' וסוטה ל"ג וסנהדרין כ"א ומגילה בבלי ובירושלמי ושבת דקט"ז ומכות ד' י' ובירושלמי סוטה פ"ז וקידושין פ"א וביומא פ"ג בירוש' תרגם עקילוס ע"ש ולבאר זה נ"ל כך דהנה עי' בגיטין דף ס' ע"א גבי תורה חתומה נתנה עי' שם מה דפליגי רש"י ותוס' אך כך דנבואת משה רבינו היה ג' פעמים בשעה שהיה אומר ובשעה שהיה כותב ללמדם ובשעה שהיה כותב למצות הכתיבה דבס"ת יש שני מצות א' מצות הכתיבה בעצמה ואחד מצות הלימוד מן הכתוב וזה ר"ל במנחות ד' ל' הקב"ה אומר ומשה כותב ואומר. ר"ל דקודם אמירה היה משה כותב מה שאמר לו הקב"ה ואח"כ מלמדם לישראל אך זה רק בהך כתיבה ללמוד אבל בכתיבה למצות כתיבה זהו המחלוקת דגיטין ד' ס' ובזה היה כתוב ע"פ המסורה ובהני דללמד היה ע"פ הקריאה ועי' במגילה דכ"א ע"ב וידבר אלה ממנין עשרה פסוקים ר"ל דע"כ בימי משה כשתיקנו קריאה אז עדיין לא הוה הס"ת כמבואר בגיטין הנ"ל ומ"מ הוה וידבר היה ג"כ נכתב בהכתיבה כדי ללמוד והנה ודאי המ"ע של כתיבת הס"ת רק בלה"ק רק הני דכתב ללמוד ר"ל הך דסוטה דל"ג ע"א כל התורה כו' וזה ר"ל רש"י בקידושין ד' מ"ט ע"א ע"ש: