צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי יוסף רוזין
פרק יב · הלכה ה
כל א' ואחד. הנה עי' בירושלמי בסוף פ"ג דמגילה משמע דעזרא תיקן שיהיו מברכין כל אחד ואחד לפניו ולאחריו וע"ש בפרק ד' ובברכות פרק ז' הלכה א' גבי הך דבעי רבי זירא אלו ג' קרויות מה את עביד להון כו' ושם בהלכה ד' גבי ר"ז קם מקרוא כו' וע"ש בפ"ה הלכה ד' וכן בירוש' דמגילה שם גבי עד מתי אתם עושים את התורה קרחות קרחות ע"ש, ובאמת ר"ל כך דזה תליא אם קריאת התורה הוי כל הג' חיוב אחד או דכל אחד ואחד חיוב בפ"ע ובאמת זה תליא בהני לשונות דב"ק דפ"ב ע"א היכי תיקן משה אם חד גברא או תלתא וגם י"ל דתליא בהך דמגילה דכ"ב ע"ב בפלוגתא דר"י ורבנן ע"ש ונראה לי דזה ר"ל מה דאמרינן בגמרא דנדרים דפ"א ע"א שלא ברכו בתורה תחלה ע"ש ר"ל כה"ג שרק הפותח והחותם היה מברך ועי' ב"ב דט"ו גבי שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא ע"ש בתוס' דלא בעי סרסור. ובירוש' סוף מגילה אמרינן דכל השירות ושמונה פסוקים שבתורה מברך לפניה ולאחריה ר"ל כך דהנה עי' ברמב"ן במלחמות פ"א דמגילה גבי מגילה בזמנה כו' כתב דקריאת התורה הוה רק חובת ציבור ע"ש אך באמת הרי מבואר להדיא במו"ק דכ"ג ע"א דאף היכא דליכא ציבור מחוייבין להכנס בביהמ"ד ולקרות ועי' רש"י סנהדרין די"ז ע"ב אך הדין כך דהיכא שיש ציבור אז היחיד פטור מקריאה משא"כ אם ליכא ציבור אז מוטל החיוב על כאו"א שיהיה עשרה לקריאת התורה וזה רק בכל התורה אבל השירות ואינך מוטל על כל יחיד ויחיד לשמוע ולכך כאו"א צריך לברך וגם נ"מ מי שאינו מבין בלה"ק אם יש עליו מצות שמיעה עי' מה שכתב רבינו בהל' חגיגה סוף פ"ג דמשמע רק גבי הקהל הדין כן ולא בשאר קריאות ע"ש: