צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי יוסף רוזין
פרק ד
הלכה ב
היה בינו כו'. עי' ירושלמי פרק ב' דחלה הלכה ד':
הלכה ג
אבל שחרית כו'. כן מבואר בחולין דק"ו ע"א והשגות ס"ל כרש"י שם:
הלכה ד
וב"ד שעמדו כו'. עי' יבמות דמ"ה ע"ב גבי הך דרבי יב"ל מי לא טבל לקריו ואף דס"ל כאן דדי בט' קבין ועי' תוס' קידושין דס"ב ע"ב ובמה שכתב רבינו ז"ל בהלכות א"ב פרק י"ג הלכה ט' ע"ש:
הלכה ו
ואין בזה מנהג כו'. ר"ל כמה שכתב רבינו ז"ל בהל' שחיטה פרק י"א הלכה י"ג במלתא דלא שכיח ליכא מנהג ע"ש ועי' מה שכתב רבינו ז"ל לקמן בפ"ג מהל' שביתת עשור שאין מנהג להקל ר"ל והוי כמו לתענוג:
הלכה יא
ואם היה מצטער כו'. עי' בירושלמי כאן דמחלק בין שמאל לימין ור"ל כהך דיומא דנ"ג ע"ב ע"ש:
הלכה טו
כוונת הלב כו'. ר"ל רק ברכה אחת כמש"כ תוס' כאן דל"ד ע"ב ועי' מש"כ רבינו לקמן פ"י הל' א':
הלכה טז
כאילו הוא כו'. עי' סנהדרין דכ"ב ע"א, ועי' רש"י יומא דנ"ג ע"ב, ועי' בירושלמי פ"ב דברכות הלכה ג' גבי מניחם כנגד לבו: