אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תעניות· רבי יוסף רוזין

פרק ה · הלכה טז

הלכה טו

מי שראה כו' ראה ירושלים כו'. והנה לא כתב וקורע גבי ירושלים וס"ל דכיון שכבר קרע על ערי יהודה א"צ לחזור ולקרוע והא דבגמ' נקט וקורע נ"מ אם הוא נולד בערי יהודה דאז צריך לקרוע על ירושלים וגם נ"מ אם ירושלים נשארה בקדושה או לא עיין תוס' זבחים ד' ס"א וברכות ד' ס"ב ע"ב ע"ש ומש"כ רבינו ז"ל בהל' בית הבחירה ובהל' ביאת מקדש פ"ג ה"ח ע"ש מש"כ בזה:

ומהיכן חייב לקרוע כו'. הנה כאן משמע דצופין ר"ל שמשם רואין ירושלים ועיין בהך דפסחים ד' מ"ט ע"א גבי בשר קודש ועיין בירושלמי שם דמביא שם על זה פסוק המובא בגמ' שם ד' נ' כל מצלות הסוס קודש ר"ל משום דהנה מבואר בבכורות ד' נ"ד ע"ב דראית העין שולטת עד י"ו מיל ע"ש והנה מבואר שם בגמ' דעד שעה שהסוס רץ ומציל יהיה נתוסף ירושלים והיינו ג"כ בערך י"ו מיל כמבואר שם ד' צ"ד וס"ל דאוירה נתקדש אך לא הקרקע ולכך פריך שם בירושלמי דצופין דהיינו מקום שיכול לראות ירושלים דהיינו י"ו מיל קדוש האויר גם עכשיו ועיין בספרי פרשת דברים פסקא א' ע"ש, ועיין תוס' ברכות ד' מ"ט ע"ב ושם ד' ס"ב ע"ב משמע דקאי אמקדש וכן בדברי רבינו ז"ל בהלכות בית הבחירה פ"ז ועיין מכות ד' כ"ד ע"ש ועיין בירושלמי דמגילה פ"א גבי הך דשילה נאכל בכל הרואה אם ר"ל שיכול לראות שילה או משכן שילה ועיין בזבחים ד' קי"ח ע"ב ע"ש, והנה מלשון רבינו ז"ל כאן משמע דחיוב קריעה של צופים הוא על המקדש ומ"מ אח"כ כשמגיע למקדש עצמו חייב לקרוע עוד הפעם וכן מוכח במסכת שמחות פ"ט וט"ס שם ומה דאמר שם במס' שמחות על כל פרק ופרק ר"ל כל ל' יום כמבואר בדברי רבינו כאן:

ואם פגע במקדש תחלה כו'. עיין בהך דסנהדרין ד' צ"ו ע"ב תא אשינא דטורא ושם ד' צ"ה ע"א גבי סנחרב דאמר שם אטור בי מקדשא דבציון ועל עזרתא דבירושלים מוכח דטור בי מקדשא הוא חוץ לירושלים ור"ל כמו דמבואר בכ"מ דבהר הזיתים היו רואין את המקדש גבי כהן השורף את הפרה ועיין שבועות דף ט"ז ע"א גבי שני בצעין שהיו בהר המשחה ובבית שני הוסיפו על ירושלים ושם היו קברי מלכי ב"ד וחולדה הנביאה המבואר בירושלמי נזיר פ"ט ובתוספתא ב"ב פ"א דאמר שם דלכך לא פינו אותם משום דאין מפנין קבר המלך והנביא ואמאי לא הקשה האיך קברו אותם שם, רק דבזמן שקברו אותם עדיין לא היה על הר הזיתים שם ירושלים דהיינו בבית ראשון, רק בבית שני כשהוסיפו על העיר אז מקשה למה לא פינו ועיין רש"י יומא ד' ע"ז ע"ב דציון חוץ לירושלים ועיין ב"ק ד' ט"ז ע"ב [השמטה ולפי מה דמבואר בשבועות דף ט"ז ע"א דעליונה שהוסיפו לא היה בה קדושה כל כך לכך מבואר בירושלמי שקלים פ"ח ה"א קצרן של גוים היה שם ר"ל דבשוק העליון היה מותר לגרי תושב לישב משום דהא קיי"ל והובא בדברי רבינו בהל' בית הבחירה פ"י הי"ד וכ"מ דאין גר תושב מותר לדור בירושלים ע"ש ולכך מבואר בסנהדרין ד' ק"א ע"ב דשלמה בנה בית לבת פרעה בהשערים של ירושלים והוא משום דהיא לא היתה גיורת גמורה עי' יבמות ד' ע"ו וירושלמי פרק ב' דסנהדרין ואסורה לדור בירושלים אך קיי"ל פסחים ד' פ"ה ע"ב דשערי ירושלים לא נתקדשו ולכך עשה להם שם בית וא"ש, וקצרה ר"ל כמו עיר עי' ערכין ד' ל"ג ועי' בתוספתא זבים הובא בר"ש דגם רוק של גר תושב מטמא ע"ש. וכן הקברים של מלכי בית דוד וחולדה דמבואר בירושלמי סוף נזיר ותוספתא ב"ב היה שם בעליונה של הר הזיתים ובמקדש ראשון לא היה שייך כלל לירושלים רק בשני הוסיפו ועי' ב"ק דף ט"ז ע"ב ע"ש, וברש"י יומא ד' ע"ז ע"ב ע"ש. ועי' בירושלמי ספ"ג דפסחים גבי הך דעד שלא עבר צופים דאמר שם דכל שיכול לראותו עדיין שם קדושת ירושלים עליו ולכך הביא שם הא דאמרינן בפסחים ד' נ' כל מצילות הסוס כו' דעתיד להוסיף בירושלים עד שהסוס רץ ומציל ע"ש ברש"י ר"ל דהיינו לאחר חצות ומשום דאמרינן שם ד' צ"ד דהוא בערך ט"ז מיל ומבואר בבכורות דף נ"ה דשיתסר מיל שלטא עינא דרועה ע"ש וא"כ צופין הוה ג"כ שיעורא כה"ג וזה עתיד להיות קודש ולכך גם עכשיו יש עליו שם קדושת ירושלים לענין שלא נקרא חוץ לענין שיהא מותר לשורפו שם ע"כ השמטה] ואכמ"ל:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תעניות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה