אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי יוסף רוזין

פרק ג · הלכה ד

פרק ג

היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה וכו'. עיין מו"ק דף ט' ע"ב:

[ממהדורא תניינא: הי' לפניו כו' אם אפשר כו'. עי' במו"ק ד"ט אך אין הפירוש כן, רק דנ"מ אם המצוה הוא העשויה או המצוה שיעשה או שיהי' עי' יבמות דס"ג ע"ב גבי פו"ר אפשר כו' ובהך דשבת דקי"ט ע"ב אין מבטלי' תינוקות של בית רבן אפי' לבנין כו' ומגילה די"ז וזה תליא גבי ביהמ"ק אם המצוה היא הבנין או שיהי' עי' בדברי רבינו בהל' בית הבחירה דכתב שם דהמצוה היא לעשות בית הבחירה ולא נקט לבנות כמו בסנהדרין ועי' בהל' מלכים דנקט לשון לבנות וזה ר"ל בהך דיבמות ד"ו דהוי הכשר מצוה ר"ל דלא המצוה היא הבנין רק שיהי' ולכך קי"ל מעיל' י"ד דבונה בחול ואח"כ מקדישים וזה נ"מ בין משכן למקדש דבמשכן הוי המצוה הבנין ולכך דחי החנוך שלו שבת עי' מו"ק ד"ט ועי' בדברי רבינו בפ"ב בהל' מעשי הקרבנות, אבל הבנין של מקדש הוא רק כדי שיהי'. ועי' תוספו' שבת דקל"א ע"א ונ"מ אליבא דר' אליעזר דס"ל מכשירי מצוה דוחי' שבת וכן מכשירי קרבן למה אינו דוחה בנין המקדש בשבת ועי' ירושלמי שבת פי"ט ועירובין דק"ב ע"ב גבי כנור עי"ש ברש"י בד"ה קרבן צבור ולכך דוחה תקון הכנור בשבת לר"א משום דהוי מכשיר קרבן וצ"ל דהיכי דליכא מקדש ליכא כלל חיוב קרבן ואז גם ר"א מודה דלא דחי שבת ולכן הך דפסחים דס"ט גבי קטן חולה דאינו דוחה חמין שלו את השבת אפילו לר"א דרק היכי דיש חיוב מילה אז דחי שבת ולא משום מצות המילה. [השמטה בענין דמילה דוחה שבת, אם החיוב או הדבר בעצם ונ"מ לדידן דאשה כשירה למול אם מותרת למול גם בשבת בזמנו, והגמ' בנדרים דף ל"א ובירוש' שם מדייק דהמילה (המצוה) דוחה שבת לא החיוב ובזה פליגי בהך דפסחים דף ע"ב דשבת ניתנה לידחות אצל תינוקות דעלמא אף שהוא אינו יודע, וכן בהך דמנחות דף ס"ד ע"א בגירסא לא שמע או גרסינן שמע גבי פיקוח נפש ור"ל ג"כ אם החיוב דוחה שבת או הדבר בעצמו, ועי' נדה דף מ"ד ע"ב בתוס' דאף מי שאין עליו חיוב אם הורגין אותן מ"מ מחללין עליו את השבת, ועי' סנהדרין דף ע"ב ע"ב גבי בא במחתרת, ובמ"א אבאר. ע"כ השמטה].
ולכך מבואר ברש"י יבמות דס"ד ע"ב דהיכי דמתו אחיו מחמת מילה אם מל אותו בשבת אף אם חי הוי מחלל שבת דאז ליכא חיוב מילה ולכך מוכח בכריתות די"ט ע"ב דאם נתכוין למול והי' סבר שהוא בזמנו ונמצא שלא בזמנו לא הוי כמו מתעסק לחתוך את התלוש וחתך את המחובר דפטור דאף אם מילה הוי היתר בשבת זה לא משום דאינו מלאכה רק משום דהחיוב דוחה, וכן יהי' נפקא מינה גבי פסח הדוחה שבת או משום החיוב או משום הקרבן הקבוע לזמן ונ"מ למד"א בפסחי' דצ"ב ע"ב דאם שחטו את הפסח על מי שהי' בדרך רחוקה יצא ותע"ב וכה"ג אם הי' בשבת אם מותר לשחוט כיון דרחמנא פטרי ועי' פסחי' דצ"א ע"ב גבי פסח שני דלמ"ד בנשים רשות אי אפשר שידחה את השבת ובירושלמי שם מבואר דלמ"ד אף בראשון נשים רק טפלה מ"מ דוחה את השבת ועל כרחך משום דבראשון הקרבן דוחה ובשני החיוב דוחה ואף גבי נשים דבשני רשות מ"מ מחמת קרבן הם מחויבים להביא כדרבינו בהל' קרבן פסח כתוב דהם פטורי' רק אם לא עשו את הראשון בשוגג או באונס משמע אבל במזיד מחויבות להקריב פסח שני עי"ש בפ"ה הלכה ח' וזה הוי גדר קרבן ועי' בר"ה ד"ה גבי בל תאחר ושם ר"ל משום הקרבן עי"ש ברש"י ותוספות ועי' יומא דס"ו ע"א שמעכבים אותו עד שנה הבאה עי"ש וקשה דא"כ עובר בבל תאחר וכהאי גונא מקשה הירושלמי בר"ה בפ"א ה"ח גבי חגיגה עי"ש וצ"ל דאתי' כמד"א דבעי עקירה ושוב לא עבר עי' תוספו' פסחי' דפ"ט ע"א. עכ"פ גבי פסח יש גם גדר קרבן פרטי ולכך גבי נשים אם לא הקריבו בראשון במזיד מחויבות להביא שני אך זה אין עליו שם פסח חיובי ולכך לא דחי שבת בשני ועיי' יומא די"ב דמוכח שם דאף הפכת צינורא בקרבן דוחה שבת ויוה"כ אף דאין זה כלל בגדר חיוב של הקרבה עי' תוס' מעילה ד"י ע"א עי"ש. ועי' רש"י זבחי' דק"ט ע"א דגם בקדשי' פסולי' דאם עלו לא ירדו אז יש גם דין של הפכת צנורא ולא הוי כמו הקרבה חדשה רק זה בגדר גמר ועי' שבועות די"ז ובאמת נראה דזהו כונת הגמרא ביומא דמ"ו ע"א גבי תמיד דאמר שם סופו אינו דוחה עי"ש ברש"י ותוספו' ור"ל כה"ג גם נ"מ אם לא מלח האיברים והקטירן כך בשבת דהקרבן כשר כמ"ש הרמב"ם בהל' אס"מ וע' בירו' יומ' פ"ד דמבי' שם ראי' מהא דעדי החדש הליכתם דוחה את השבת אף דאינו מעכב לקידוש החודש ולכאורה הא זה הוי רק בגדר מכשיר ועל כרחך דזה מצוה בפני עצמה דמצוה לקדש על פי הראיה, ועי' מנחות דס"ד ע"א דזה לא מיקרי צורך גבוה ואף דע"י זה נקרב קרבן עי"ש בר"ה דכ"א ע"ב ברש"י ותוספו' ועל כרחך דלזה יכולים לקדש גם בלא עדים וראיה דאם הי' העד חולה ואינו יכול לילך מחללים עליו את השבת כמבואר שם בדכ"ב וגבי קרבן לא דחינן כה"ג וכן בכהן כגון אם הי' ביבלת דאסור לחתוך ע"י סכין בשבת כמבואר בעירובין דק"ג ועל כרחך משום דגברא לא חזי ולכך גבי ספק דוחה את השבת בעדות החדש אף דאחד מהם בודאי לא חזי עי' בתוספו' ר"ה דכ"ב ע"ב ד"ה וחד ובמקום אחר אבאר זה. עכ"פ בנין המקדש הוי רק הכשר שיהי' ולא שיבנה ועי' סנהדרי' דס"ט ע"ב דמוכח שם דקטן היה פסול לעשות המשכן ועי' באבות דר"נ דמבואר שם לחד תנא דגם קטנים היו צריכים להביא נדבה לבנין המשכן בפי"א ובדברי רבינו בפ"א מהל' בית הבחירה ובאמת נראה מה דמבואר בשבועות דט"ו ע"ב דאין בנין ביהמ"ק בלילה ועי"ש ברש"י ותוספו' מה דהקשה ע"ז מהך דר"ה ד"ל וכמה מקומות. אך נראה דרק מצות הבנין זה אי אפשר בלילה אבל מה שנצרך לצורך הקרבן בזה מותר גם בלילה וכן היכי שכבר קדוש ואין צריך לקדשו יכולי' גם בלילה ועי' בדברי רבינו בהל' בית הבחירה פ"ו הל' י"ד דלכאורה דבריו הם סותרי' דנקט שם ובמה נתקדשה וסיים בקדושה ראשונה דא"כ מה שייך לשון נתקדשה אך כך דעיי' בע"ז דנ"ב ע"ב בבעל המאור ומלחמות שם גבי כלי שרת אם שייך בזה ובאו פריצים וחללוה והנה בנדרים דס"ב אמור שם דגם בכלי שרת כן אך ר"ל כך דהנה במעילה די"ט ע"ב גבי מועל אחר מועל בכלי שרת אמור שם אם אחרים מביא לידי קדושה עי"ש ברש"י ותוספות דפירושם דחוק אך ר"ל כך דהנה מבואר במנחות דמ"ו ודמ"ז דקדושת כלי שרת פועלת דנפדה אף שחלה הקדושה על המעות מ"מ הדבר עדיין בקדושתו וכמו בהך דנדרי' דכ"ח ע"ב פדאן חוזרות וקדושות עי"ש בתוספות ישנים וכמו שם די"ח ע"א נשאל על הראשונה שניה חלה עליו, ולקמן בהלכות שבועות אבאר בזה אם זה רק גבי שאלה דנעקר מעיקרו או גם בהפרה כן, דרק מכאן ולהבא, אך י"ל דהפרה לא מהני דעיקר הפרה הוא שיתבטל הנדר מחמת עינוי נפש וכיון דההפרה לא תפעל כלום דהרי חל תיכף השבועה השניה י"ל דלא תחול הפרה כלל ועי' ברש"י שבת דמ"ו ע"ב משמע כן דהיכי דאסו' בלא הנדר לא מהני הפרה ויהי' נ"מ במה דקי"ל דנדרים חלים על אסורי דרבנן עי' בר"ן די"ב בנדרים גבי נשבע או נדר מאיסור דרבנן אם מהני בזה הפרה כיון דאף לאחר הפרה אסורה ועי' בתוספות נזיר דכ"ח ע"א במה שכתוב שם דגם בדיעבד אם הפיר לה הבעל היכי דיש הפסד קדשים לא מהני הפרה דהוי בגדר שב ואל תעשה ואינו מובן דהא זה קום ועשה שנצרך להקריב קרבנות אך כיון דאסורה לשתות ביין ושאר דברים נמצא לא פעלה ההפרה כלום והוי כמו בלא הפרה. עכ"פ קדושת כלי שרת כשהלכה קדושה ראשונה חל עליו שניה ולכך יש מועל אחר מועל זה ר"ל אף בגמרא במעילה שם דהכלי שרת מקדש' את עצמו שיהי' עלי' קדושה זו אחר זו, אך מ"מ כשבאו פריצים ונטלו פקעה הקדושה הראשונה ולא חלה השניה עדיין, כל זמן שהדבר בידיהם כיון דגם זו תפקע והוי בגדר דמנחות דע"ד ומעילה ד"י אין מפרישין תחלה לאבוד, אך כשתבוא ליד ישראל אז נתקדשה בקדושת א', זו היא כוונת רבינו לכן בנין כזה יכול לבנות גם בלילה ורק בשבועות שם מיירי שבא להוסיף על העזרה דזה הוי קדושה חדשה זה אי אפשר, ועיין בדברי רבינו בהל' כלי המקדש פ"ד הל' ט"ו גבי משיחת כהן גדול ורק ביום. עכ"פ לכך אין מבטלי' תלמוד תורה לבנין המקדש דזה רק מצות שיהי'. ע"כ ממהדורא תניינא]

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה