צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שקלים· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה ח
בני העיר כו' אם שומר חנם כו' והם חוזרים ונותנים כו'. עי' בכ"מ והטעם די"ל דעל זה לא תרמו דבאמת נ"ל בהך מחלוקת דר"י ור"ל אם גבי שקל חייב באחריות בירושלמי כאן פ"ב ועי' בחולין ד' קל"ט ע"א והנה כך דכ"ז שלא נתן השקל לשופרות המדינה אז עדיין השקל הוא חול ולא מהני כלל מה שיתרמו עליו דעדיין לא זכו בו והוה כמו גבי ערכין דלד"ה חייב באחריות רק דכשנתנו לשופרות המדינה אז אם תרמו נתקדש וכעין שכתבו התוס' סנהדרין ד' כ"ה ע"א גבי קוביא ע"ש ולכך אמרינן בירושלמי דשקלים פ"ב דבמדינה אין שופרות לעתיקין דעיקר הטעם לשופרות המדינה כדי שיזכו בו ההקדש שיוכלו לתרום עליו ובעתיקים אין שייך זה וקודם שתרמו אף אותו שהיו בשופרות שבמדינה לא קדשו עדיין והך דב"מ ד' נ"ח דמקשה שם אמאי חייב שם ר"ל משום דלא גרע מלשמור ולא לחלק לעניים עי' ב"ק ד' צ"ג ועי' מש"כ רבינו ז"ל לקמן בהל' י' ובפיה"מ בפ"ב משמע דלא קדש השקל רק לאחר שתרמו דמה דאמר שם אם נתרמה התרומה ר"ל עד שלא שקלו אז נתרמו וע"ש מש"כ ולפי מש"כ כאן י"ל הטעם משום דלא קדש עדיין וגם נ"ל דזה רק אם שקלו אבל אם הוציאו בדבר אחר לא מעל כלל דנמצא לא בא השקל כלל ללשכה ושוב לא נתקדש כלל וגבוי זה רק שגבה בעד בני העיר שהיו להם שופרות כמש"כ וגם י"ל דכיון דהשלוחים הוי שומר שכר הוי כמו פועל וזכה להקדש ולכך בשומר חנם לא זכה עדיין ועי' ביצה ד' י"ד ע"ב וד' ט"ז ע"ב דאין דעתו על הפושעים וה"נ כן: