צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה ב
מברך תחלה כו'. עיין ברכות ד' מ"ד ע"ב ד"ה לבי ברוך ופסחים ד' ז' ע"ב וד' מ"ט ע"ב, ועיין חולין ד' פ"ו ע"ב, ועיין בכס"מ כאן על לשון רבינו שכ' אחת הן אך ר"ל כך אם גבי עוף הסימן השני שלא נשחט אם הוה כמו נשחט או לא ור"ל שהתורה אמרה שבשחיטת סימן אחד בעוף הוה כאילו שני הסימנים נשחטים ועיין חולין ד' כ' ע"ב וד' כ"א ע"ב גבי הבדלה ע"ש ברש"י ותוס' ובזה א"ש מה דמתרץ הגמ' בחולין דף ל"ב ע"ב גבי נקובת כו' ואמאי לא מתרץ דנ"מ בין עוף לבהמה דגבי עוף הוה רק טרפה כיון דדי בשחיטת סימן אחד וע"כ צ"ל דשחיטת סימן אחד בעוף מהני גם בהשני וצריך שיהא השני ג"כ ראוי לשחיטה, ועיין מש"כ התוס' חולין ד' ט' ע"א גבי עיקור ועיין בהך דיבמות דף כ"ט ע"ב יבמה דחזיא לכולהו ע"ש בתוס' וזהו כונת רבינו: