אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי יוסף רוזין

פרק ח · הלכה א

פרק ח

או שהיה מאשירה הנעבדת אעפ"י כו'. עי' בה"ה ועי' במה שכתב רבינו ז"ל בהל' פרה אדומה פי"א הלכה ו' ושם השוה אשירה לע"ז, אך י"ל דכאן מיירי רק בלולב ואתרוג דבעיא פרי וכמ"ש וכן כתב רבינו ז"ל בפיה"מ כאן פ"ג גבי ערלה ותרומה טמאה וכיון שנטע לשם אשירה שוב אין אוכלין את הפירות כמבואר בע"ז ד' מ"ח ע"א שאין טועמין מפירותיה כו' ע"ש וגבי פרה הוה זה מחלוקת דתנאי במס' פרה פי"א מ"ח גבי ליקטו לחטאת ועי' נדה ד' נ"א ע"א בתוס' ד"ה אלא ע"ש וגם י"ל משום הך דמבואר בירושלמי פ"ד דע"ז דהמשתחוה לע"ז של אוכלין אין לה ביטול לעולם דנעשה גם תקרובות לעצמה ע"ש ועי' בע"ז דנ"ב ע"א דלא משמע כן ועי' בירושלמי פ"ב דפסחים המשתחוה לכרי ומרחו מהו שיחול איסור טבל ואמר שם משום דהוה קל על חמור אף דטבל איסור מיתה צ"ל משום דזה לית ליה תקנה עי' בחולין ד' ק"א ע"א ע"ש גבי טומאה, אך י"ל דמיירי כגון שהשתחוה לה ישראל ועיין בירושלמי יומא פ' יוהכ"פ ה"ד דמבעי ליה גבי חלה וערלה איזה מהם חמור ר"ל איסור מיתה ואיסור הנאה, ועיין בירושלמי פרק א' דבכורים ה"ב ועוד י"ל דכאן ס"ל דכיון דבעי לכם כדאמרינן בירושלמי כאן ובערלה ורק כיון דיש לו תקנה בביטול וזה רק בדבר שהיה לו שעת הכושר מתחלה וכעין שכתבו התוס' ב"ב דף נ' מהך דפסחים ד' ו' גבי עיסת ארנונא ועי' בירושלמי דערלה פ"א ה"א וה"ג גבי הקדש דאין פוטר מן הערלה הואיל וראוי לפדותו ועיין פסחים ד' ל"ג גבי טומאה דמחלק כה"ג ועי' בסוטה דמ"ג ע"ב דצריך דוקא דבר העומד לכך דאמר שם דהא מעיקרא לפירא קיימא ועיין זבחים ד' צ"ד ע"א בהך דאביי ורבא ע"ש ועיין במנחות ד' ק"א גבי טומאת אוכלים וכריתות דף כ"א ובכורות דף כ"ג ע"ב שאני התם דחזו אגב אמייהו ועיין ב"ק דף מ"ט ע"ב גבי שבח ולדות וסנהדרין דף מ"ז ע"ב ברש"י גבי דיחוי ע"ש ועיין בר"ן פ"ג דע"ז:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה