צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה טז
סיכך בדבר פסול כו' ואם היה כו'. עיין בהשגות והנה עי' ברש"י דף ט' ע"ב ד"ה מאי אך באמת זה תליא אם סכך פסול פסול בעצם או רק מה שחוצץ ועי' ד' י"ז בהך דרבה אם שיעור משום הפלגה ע"ש ואם נימא דהוא דבר הפוסל וא"כ למ"ד פרוץ כעומד מותר פוסל דהא עביד דבר הפסול ועי' בחולין ד' כ"ט ע"א גבי מחצה ובמש"כ הרמב"ן ז"ל במלחמות בחולין גבי מוגרמת ועי' סוכה דף י"ד ע"ב גבי הך דנסר שהוא רחב ד' טפחים דאנחה אפומא דמטללתא וכמו דאמרינן בזבחים ד' כ"ז וכ"מ גבי פיגול ובאמת זה ר"ל מה דאמרינן בב"ב ד' קס"ב ע"ב גבי מלאוהו בקרובים ואל תתמה כו' שהרי אויר סוכה ע"ש ועי' בירוש' סוכה פ"א ה"א מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל כו' שלא בא אלא להתירא של סוכה וע"ש בהל' ז' ובהל' י' ועי' בירוש' גיטין פ"א ה"ה גבי עדים פסולים כה"ג ופ"ח הל' י"ב ופ' ט' הל' ח' גבי הך דר' בא בשם רב לא הזכיר ענינו של גט עמו ומקשה שם מיחלפא שיטתיה דר' בא דעדים פסולים אינם נעשים כו' ר"ל כך דהנה יש שני דברים בענין פסול ובענין פטור אחד מה שפסול או פטור ואחד מה שפוסל או פוטר ועי' בירושלמי פ"א דמעשרות דאם הפקיר קמה ואח"כ זכה בה ואח"כ הפריש ממנה תרומה אע"ג דפטור מ"מ יש שם תרומה עלה דרק פטור לא פוטר דכיון דלא נתחייב עדיין אבל אם הפקיר שבלים אף בדיעבד אינו תרומה דזה פוטר ועי' בירושלמי חלה פ"א ה"ד מה דמחלק שם בין גדיש שנדמע בין עיסה שנדמעת כה"ג ושם פ"ג ה"ה גבי שני עכו"ם שעשו עיסה וחלקו ונתגיירו ובין שני ישראלים שעשו עיסה ועי' שם בדברי רבינו בהל' בכורים פ"ז הל' ח' ט' ע"ש ועי' בהך דמעשרות פ"ג ה"ז גבי גג דאינו פוטר עד שיהא בו ד' על ד' וכ"מ ור"ל כך דעדים פסולים אינם פוסלים רק שטר כשר וכן סכך פסול אינו פוסל רק סוכה כשירה וכיון דהשטר אינו כשר כיון דהוא רחוק שני שיטין וכן בסוכה כה"ג אז לא שייך לומר שהוא פוסל את הדבר כיון דעדיין אין שם הדבר עליו וזהו דאמר בירוש' פ"ט דגיטין הנ"ל דמבעי ליה שם אם הני פסולי דשטר כמו לא החזיר בשיטה אחרונה וכן אויר אם הפסול הוא מחמת שלא נעשה כתיקון חכמים או שהפסול הוא משום חשש זיוף עי' תוס' ב"ב ד' קס"ב ע"א וד' קס"ג ע"ב ועי' בירוש' דיבמות פ"ג ה"ט דהוה פלוגתא גבי פסול שטר אי מפני קנוניא או משום דהוא פסול ע"ש ובפ"ק דב"מ שם ה"ז ובתוספתא גיטין פ"ב לוה ממנו וכו' ע"ש, ורבי בא בשם רב הוה ס"ל הטעם משום חשש זיוף וא"כ דאם חזינן דלא זייף השטר כשר כמ"ש התוס' ב"ב הנ"ל והקשה דא"כ נמצא שיש עליו שם שטר וא"כ אם חתמו עליו עדים פסולים יהיה נפסל וע"כ דזה הוה פסול בעצם וא"כ פסול. וכן הדין גבי סכך פסול ומש"כ רבינו שסכך פסול כפרוץ לא ר"ל כאויר רק ר"ל כמו שנפרץ והוה פסול בעצם: