צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה ט
אעפ"י שהם סמוכים כו'. עי' בהל' י' ומש"כ בזה הכסף משנה ודבריו נכונים וכן הוא פירוש הגמ' ביצה ד' ד' ע"ב דמתחלה אמר שם ר"ז כוותיה דרב אשי מסתברא דהאידנא ידעינן ר"ל דשם מיירי בזמן שהיה ב"ד הגדול בא"י וא"כ אף דאנו יודעין בהחשבון מ"מ שמא ב"ד הגדול קידשו החודש ע"י איום או ע"י עדים שקרנים וכדומה ודחי אביי דמ"מ יכולים לברר ע"י משואות ואח"כ אמר שם והשתא זה ר"ל בזמן שאין ב"ד הגדול בא"י אז הוה גדר ודאי משום מנהג וזה היה לאחר אביי ורבא ועיין בירושלמי סוף פ"ג דעירובין דרבי אבהו איקלע לאלכסנדריא ואטעינן לולבין בשבתא ועי' כתובות ד' כ"ה ע"א דאלכסנדריא היה מקום ב"ד קבוע ע"ש וס"ל דלולב ושופר שוין דלא כתוס' ועי' מש"כ רבינו ז"ל לקמן בהלכות קידוש החודש פ"ה ה"י ע"ש: