צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין
פרק כה · הלכה יט
פירות שאסור לאכול כו'. והטעם דאף לבהמה אסור להאכילם בלא תיקון כמבואר בכמה מקומות ולכך אמרינן בתוספתא כאן דחדש מותר לטלטלו דחדש מותר להאכילו לבהמה ועי' פסחים דכ"ג ע"א ומנחות דע"א דנקטי שם רק חטים של חדש ואף דחטים אינו ראוי לבהמה כל כך והטעם משום דנ"ל דשעורים שמביאים ממנו העומר לבד האיסור חדש שיש עליו יש עליו ג"כ גדר טבל כמו גבי מנחה עי' מנחות דכ"ג וד' ע"ז ע"ב גבי לחמי תודה עד שלא הורמו ונדרים די"ב ע"ב ע"ש ברש"י ועי' יומא דמ"ז ע"ב בתוס' גבי בין הביניים ולכך שעורים אסור אף לבהמה אבל חטים שייך בהו רק איסור חדש ומותר בהנאה ולא הוה בהו גדר טבל:
וכן מעשר שני והקדש שפדאם כו'. ואף דהא מבואר בב"מ דנ"ד ע"א דבחול אסור לאכול כ"ז שלא נתן חומש מדרבנן רק בשבת משום עונג או די"ל דס"ל כמש"כ התוס' בכ"מ עי' סוכה דף י' ע"ב דלא אמרינן מוקצה משום יום שעבר אף דבה"ש אסור או די"ל כשיטת הרי"ף ז"ל בפסחים בדף ק"ה ע"א דגם בה"ש יש מצות עונג עי' בעה"מ ומלחמות ועי' מש"כ רבינו ז"ל בפהמ"ש במס' דמאי פ"ד מ"א ומש"כ רש"י ז"ל בנדרים דע"ז ע"א ע"ש וברש"י ברכות ד' ב' ע"ב ותוס' כתובות ד' מ"ז ע"א דס"ל דגבי תוספת יו"ט א"צ שמחה ע"ש: