צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין
פרק כג · הלכה כה
ומה שהוא מציל כו'. עי' בכמ"ש מה שכתב שם דר"מ לאו היינו ת"ק ועי' בעירובין דצ"ה ע"ב מבואר להיפך ועי' שבת דס"ה ע"ב גבי הבעיא ובירושלמי שם דאמר אתיא דרשב"ג כר"מ וזה ר"ל הך דכאן:
[השמטה שהרי מן ההפקר הם זוכים כו'. עי' בירושלמי כאן דמבואר להיפך דגבי מלבושים הוה רק שאלה ולא הפקר ודלא כשיטת הר"ן ז"ל כאן דס"ל דההפקר הוא משום שתשרף, ועי' בירושלמי פ"ד דדמאי ה"ו דלא יליף בר נש מיכל פסחא בביתא דחברא א"כ מתכוין ודאי לשם מתנה ועי' בהך דב"ק ד' קט"ו ע"ב גבי דאמר מהפקירא קזכינא, אך כאן הוה כמו יכול להציל ע"י הדחק, אך זה יהיה תליא במחלוקת דר"מ ור"י כאן ורבינו לא הביא זה ועי' בהך דעירובין ד' צ"ה ע"ב וכ"כ בזה, גם זה תליא בהך דלקמן ד' קמ"ח ע"ב אם הלואת יו"ט ניתנה להתבע ע"ש: ע"כ השמטה]