אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין

פרק כג · הלכה יד

הלכה י

ולא חולצין כו'. עיין ביבמות ד' ק"ד ע"א דהוה דין ועיין בירושלמי שם דמבואר דאם ס"ל דחולצין בלילה וביחידי דשרי אף בשבת ע"ש ועיין בנדרים ד' ע"ז ע"ב ע"ש ועיין בתו"כ פ' אחרי מות דאין פודין נטע רבעי ועיין בתוספתא ובדברי רבינו בפ"א דתמורה דאין ממרין בשבת אף דהא דהתמורה חלה עלה הלא לא מחמת דיבורו רק מחמת גזירת הכתוב דהא גם בשוגג חל ועי' תוס' חולין דפ"א ע"א ע"ש והך דפדיון נטע רבעי עי' רש"י ביצה דכ"ז ע"ב י"ל דהטעם דהראשון יוצא לחולין ועי' רש"י ביצה ד' ל"ו דפירש גבי אין מחרימין סתם חרמים לבדק הבית ולמה לא נקט בחרמי כהנים וע"כ משום דחרם כהנים חל משום גזירת הכתוב לא משום דיבורי כמש"כ התוס' תמורה ד' ל"ב ע"ב ואף דכל זמן שהוא ביד הבעלים הוה כהקדש לכל דבר כמבואר בערכין ד' כ"ח ע"ב וכ"מ מ"מ זה לא הוה רק גזירת הכתוב ובזה א"ש מה שהקשה התוס' והרא"ש בנדרים ד' י"ח ע"ב למאן דאמר בעיקרו קא מתפיס אמאי כחרמי כהנים מותר הא מעיקרו הוה הקדש גמור אך לפי מה שכתבתי א"ש דלא מקרי כלל דבר הנדור ועיין מה שכתבתי בזה בסוף הל' ערכין ועיין רש"י קדושין ד' ס"ד ע"א ד"ה לחרמים דשם פי' ג"כ חרמי בדק הבית אך מהך דביצה י"ל דשם נקט רק דבר שיש בו מצוה וחרמי כהנים אין בו מצוה וא"ש:

ואין מגביהין כו'. עיין לעיל בהלכה ט', ר"ל דנ"מ בין שני * הטעמים אם עדיין לא נטבלו דאז לא הוה מתקן עי' תוס' ביצה ד' ט' ע"א ובהך דחגיגה ד' ח' ע"א גבי מעשר בהמה מ"מ אסור זה מחמת מקדיש ולהפך נ"מ גבי מעשר עני דלא שייך הקדש רק תיקון וא"כ לפי"ז כך דגבי תרומה ותרומת מעשר הוא עושה בהפרשה ב' פעולות אחד שזה מקדיש והשניה שזה מתקן ובמעשר עני רק אחת שמתקן ובחלת חו"ל רק שמקדיש ובזה א"ש מש"כ הר"א ז"ל בהלכות בכורים דצריך גבי חלה לומר שזה חלה דשם על חלת חו"ל ורק על מקדיש:

כך אין מקדשין מי חטאת כו'. עיין בספרי פ' בהעלותך פיסקא ס"ה דאמר שם ומה פרה שאינה דוחה את השבת דוחה את הטומאה ע"ש ר"ל דעיין במס' פרה פ"ג מ"ג ע"ש בפירוש רבינו מבואר שם דיש מציאות שיוכל לעשות הפרה ע"י אנשים טמאים אבל בשבת אסור והק"ו רק מדרבנן:

[השמטה ואין מקדישין כו'. עי' בירושלמי כאן ופסחים פ"ח מה דמקשה שם למ"ד יוצא לחולין וחוזר וקידש היך מותר זה ביו"ט. והנה באמת מה דס"ל דאין פודין קדשים ביו"ט עי' רש"י ביצה דף כ"ז ע"ב ובתו"כ פ' אחרי אם הטעם משום דהמוקדש יוצא לחולין או משום דהחולין נתקדשו ועי' מש"כ רבינו בהל' תמידין ומוספין פ"ח הי"ב דנקט שם והשאר פודין אותם בפנים ע"ש אף דס"ל דיכול לאוכלם אח"כ בחוץ ולא כשיטת רש"י ותוס' שם וי"ל דטעם של רבינו משום דהוה יו"ט ואסור לפדות קדשים רק בפנים לא גזרו וכעין דמבואר בירושלמי שם אך כל זה אם נימא דהאיסור הוא משום דעושה מהחול קודש אבל אם נימא משום דעושה מהקודש חול זה אין נפקותא בין בפנים לבחוץ ועי' עירובין דף ק"ב ע"ב ברש"י: ע"כ השמטה]

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה