צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין
פרק כא · הלכה כז
רטיה שפירשה כו'. עי' בהשגות ועי' במ"מ עי' שם בתוס' ותוס' שבת ד' ס"ד ע"ב ד"ה ובלבד ע"ש ועי' בתוספתא שבת פ' י"ג מבואר דאם רוצה ליתן פלפל משום ריח הפה מותר והך דאם נפל לא תחזור לא קאי על זה ועי' בירושלמי שבת פ"ו דהוה מחלוקת דאמוראי בזה. והנה באמת מה דאמרינן שם ד' ס"ה ע"א גבי מוך עשתה לה בית יד נ"ל דהכי פירושו דס"ל דהך אם נפל לא תחזור קאי גם על זה על מוך. והנה בירושלמי כאן אמר דזה תליא בהך דר"י ורבנן ד' קכ"ה ע"א וד' קכ"ו ע"ב משום דאדם הוא כקרקע ולכך אמר עשה לה בית יד מותר משום דהוה כמו שיש להם בית אחיזה אך רבינו ז"ל לא פירש כן לעיל בפ' י"ט. והנה עי' שבת ד' ל"ח ע"ב גבי הניחן על גבי קרקע רק אם אין דעתו לחזור ועי' תוס' שם ד' מ"ח ע"א ד"ה דזיתים ועי' בירושלמי פ"ג שם דרק אם נטלן מבעוד יום אז אסור להחזיר וא"כ אם פירשו מאליו ע"ג קרקע מותר להחזיר זהו כונת הראב"ד ז"ל: