אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין

פרק ו · הלכה כה

הלכה כד

השוכר את הפועל כו' לא יתן לו כו'. ואם מותר לשלם לאחד בשביל שאינו עושה בשבת עי' כתובות דף ס"ד ע"ב מבואר דאסור גבי מורד אך שם שאני דהנה עיין בתמורה ד' כ"ט ע"ב מבואר דגבי אתנן שכר פקעתא שרי ולא מקרי אתנן וגבי רבית אף שכר בטילת המעות הוה רבית כמבואר בראשונים והטעם דהנה קיי"ל ב"ק ד' פ"ה דאם ביטלו ממלאכה חייב לשלם לו השבת ע"ש ואם ביטל כיסו של חבירו פטור כמבואר בירוש' ב"מ פ"ה וכן חנותו של חבירו ע"ש ולכך הדין דגבי זונה כיון דעפ"י דין צריך לשלם שכר פקעתא לא הוה אתנן משא"כ גבי רבית כיון שע"פ דין א"צ לשלם שכר ביטול המעות לכך לא מקרי התשלומין עבור הביטול המעות רק עבור הנאה שלו מהמעות והוי רבית וא"כ שם בכתובות גבי מורד כיון שעפ"י דין מחוייב לשלם לה שוב הוה כמו שכר שבת משא"כ בדבר שאינו מחוייב עפ"י [דין] לשלם וגם אינו עושה כלום לא הוה שכר שבת דבאמת עיקר הטעם י"ל כמ"ש רש"י מו"ק ד' י"ב ע"א וד' י"ח ע"ב דנטילת השכר משוה ליה מלאכה ועי' ע"ז דף כ"ו ע"א משמע שם לכאורה דהיכא דאסור בחנם כמו לעכו"ם מותר ליטול שכר ולא מקרי שכר שבת ע"ש עי' בריטב"א ועיין ע"ז דף ס"ד ע"א גבי כלאים וגיטין דף מ"ד ע"א גבי עכו"ם שנטל ביתו של ישראל ע"ש ועי' בתוס"י נדרים ד' ל"ז מה דהקשו שם הא חפצי שמים מותרין ותירצו דנטילת השכר לא הוה חפצי שמים ע"ש ועיין תוס' מו"ק ד' ו' ע"א ד"ה דמוזלי דלא ס"ל כן ועיין במה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בהל' שבועות פ"ו ה"ט היכא דאינו רוצה לעשות הדבר בלא שכר אם גם זה מקרי מצוה ועיין ביצה דף י"א ע"ב ומו"ק דף ז' ע"א גבי מקרין את הפירצה ועי' יומא דף ע"ז ע"ב גבי א"כ אתה מכשילן כו' ועיין במה דפליגי במס' פרה סוף פ"ז הובא בר"ש שם היכא דאינו מניחו לפרוץ הגדר אא"כ יגדור אח"כ אם זה הוה כמו לצורך מי חטאת אף מה שיגדור ע"ש ועיין בסוף פ"ק דזבחים גבי הולכה שניה אם הוה עבודה ע"ש, ועיין פסחים דף נ' ע"ב גבי שכר מתורגמנין ועיין ב"מ דף צ"ג ע"א אם משמר כעושה מעשה דמי אם לא ועי' לקמן פכ"ג הכ"ד:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה