צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין
פרק ו · הלכה ד
נפלה דליקה כו'. עי' כתובות ד' ע' ע"ב למעוטי שאר איסורים דשבת ועי' בירוש' שבת פ"א ה"ד ויאמר דלא יעבוד ועי' ירוש' שביעית פ"ה ה"ח ובתוספתא שביעית סוף פ"ג ע"ש ועיין במו"ק דף י"ב ע"א גבי מדיירין דאמר שם דבשבת מותר בטובה ע"ש ועיין בנ"י שם דס"ל דזה רק מלאכה דרבנן אך עיין בירוש' פ"ז דשבת מבואר דהוה מה"ת ע"ש בהל' ב' דחשיב לה מתולדה דחורש אך באמת כך דהנה אנן קיי"ל דאף בשאר איסורים אמירה לעכו"ם אסור עיין ב"מ דף צ' ותוס' ר"ה ד' כ"ג ע"ב אך גבי שבת יש בו עוד איסור משום הנאה ממעשה שבת ובזה רק דבר שמהנה לו בעצם כמש"כ התוס' שבת ד' קכ"ב ע"א ד"ה ואם דכבוי לא הוה הנאה ממעשה עכו"ם ע"ש ולכך בשאר איסורי שבת אף גילוי דעת אסור משא"כ בכבוי ושאר איסורים אז גילוי דעת מותר והנה בהך דמדיירין י"ל דתליא בהך פלוגתא דרבה ור"י מו"ק דף ב' ע"ב גבי מנכש אם הפעולה בעצם הדבר שעושה המלאכה דהיינו חורש או לצורך דבר אחר דהיינו כמו זורע ועיין מש"כ רבינו ז"ל לקמן פ"ח ולכך פסק ר"י במו"ק ד' י"ב הנ"ל כרבי משא"כ לדידן: