צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה כא
ובעת עקירתם כו'. עי' בירוש' סוף פ"א דכתובות גבי פ"נ דבפלטיא הולכין אחר הרוב ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' א"ב פט"ו הל' כ"ו גבי מחצה על מחצה מפקחין עליו את הגל והטעם דס"ל שם דלהחיותו ולפקח עליו את הגל חדא מלתא היא וס"ל דרב פליג בזה עם שמואל אך כאן ס"ל לרבינו דרק ברוב ישראל מחללינן והטעם דבהל' א"ב שם הוחזק התינוק בספק עכו"ם ספק ישראל ובספק מחללין שבת משא"כ כאן לא הוחזק שום אדם בספק לא נתנה שבת לדחות אצלו מספק וכעין זה ס"ל לרבינו ז"ל בהל' בכורים בפ' ט' ה"ה גבי כוי לענין מתנות ע"ש ועי' מ"ש התוס' כתובות ד' כ"ח ע"ב גבי בית הפרס ואף דקי"ל דכ"מ ספק נפשות דוחה זה רק למי שנתנה לדחות וכמו דאמרינן בבכורות ד' מ"ו ע"ב כי אקילו רבנן בסופו אבל בתחלתו לא אקילו וה"נ כן ולא דמי להך דערכין ד' ז' דשם ודאי ישראל הוא ונתנה לדחות אף בעובר עי' תוס' נדה ד' מ"ד ע"ש: