צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה ט
נתכוון ללקוט כו'. נ"ל דשיטת רבינו כך דזה ודאי מתעסק ר"ל שלא ידע בשעה שעשה מה שעשה זה ודאי פטור כמבואר בסוף ה' י"א רק די"ל דנחלף לו דסבר דזה הוא מה שרצה אך בין שחור ללבן לא טעו עיין פ"ה דנזיר ע"ש בירוש' בה"ג דאם תרם ביום הוה תרומה דלא טעי ובלילה טעי לכך ל"ה [תרומה] ועי' בתוס' ב"ב ד' נ"ז ע"א מהך דסנהדרין ע"ש וא"כ ע"כ לא ידע ולכך פטור אבל במין אחד י"ל שטעה שסבור שזה הוא מה שרצה אבל אם לא טעה בזה רק שסבר שזה הוא רוצה אז גם במין אחד פטור אך זה רק אם בידו הוא אבל אם אינו בידו אז חייב במין אחד ובזה יש לבאר כל דברי רבינו והגמ' ועי' שבת ד' ק"ב ע"א ע"ש ובירוש' שם ועי' תוס' שם ד' ק"ד ע"ב ד"ה מתכוון בסוף הדבור דאף אם עכשיו לא נתכוון לכתוב רק אות אחת מ"מ כיון דצריך ב' אותיות ועלה בידו ב' חייב ע"ש ועי' שבועות ד' כ"ו ובירוש' פ"ו דפסחים ע"ש: