צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה ד
וכן כל מקום וכו'. עי' מו"ק ד' י"ב ע"ב ושם ר"ל כה"ג דאף מכת מרדות ליכא דהא המלאכה גמורה בחוה"מ ליכא רק מכת מרדות ור"ל כך שיש מלאכה שהוא משום שבות וזה ג"כ הך דר"ה דף ל"ב קדשהו כו' ע"ש ובחגיגה דף י"ח ע"א אך יש עליו שם מלאכה דרבנן אסמכוה על מלאכה דאורייתא עי' לקמן פכ"א ובכמה פרקים דרבינו סמך מלאכות דרבנן על שם מלאכה והוא כך דהנה יש שני מיני דרבנן למשל כמו חלוצה הוה דרבנן ושנייה הוה דרבנן ומחלוצה דרבנן הוה חלל דרבנן ומשנייה דרבנן לא הוה ממזר דרבנן והטעם דחלוצה יש עליה שם גרושה ושניה לא הוה אלא בגדר משמרת למשמרתי עי' יבמות ד' כ"א וזהו מה דר"ל הגמ' בעירובין ד' ק"ה שלא התירו לך אלא משום שבות ר"ל רק הני דאין עליהם שם מלאכה דרבנן אבל היכא דיש עליהם *שם מלאכה דרבנן לא התירו וכן בהך דלא גזרו על שבות ביהש"מ הוא ג"כ כן ועי' בהך דשבת ד' מ' ע"א אמר רבא האי מאן דעבר כו' ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' סוטה פ"ב הל' ח' ט' והוא הדין כאן גבי שבת כגון רדיית הפת ותקיעת שופר דהוה חכמה ולא מלאכה ר"ל דאף דאסורה בשבת מ"מ אין איסורה משום מלאכת שבת עי' מש"כ הרי"ף ריש פ"ק דשבת ובה"מ ומ"ה וגם נ"מ לגבי הך דלא גזרו שבות במקדש עי' עירובין ד' ק"ב ע"ב ברש"י ותוס' ומנחות ד' צ"ז ע"ש ברש"י דהוא נגד הגמ' דשבת ד' קכ"ג ע"ב גבי קנים דלה"פ ע"ש אך דר"ל שיש שם מלאכה עליו מדרבנן לא משום מוקצה בלבד וזה ר"ל הירושלמי בכ"מ לא כל שבות התירו חכמים ועי' פסחים ד' ס"ה ע"א וכן נ"מ לשיטת רש"י עירובין ד' ס"ט ע"א דאף מומר לחלל שבת באיסור דרבנן הוה מומר לכל התורה ע"ש ועי' בהך דהוריות ד' י"א ע"א גבי כלאים דרבנן ע"ש ר"ל רק במלאכות שבת דרבנן אבל בדבר דלא הוה שם מלאכה אף דאסור לא הוה מומר ועי' בהך דמנחות ד' ע' ע"א גבי הא דאמר שם הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור ואמר שם אי אשמועינן לוקה מ"מ שפיר אלא אסור כו' והביא מתרומה ע"ש וקשה הא זה מבואר במשנה בכלאים סוף פ"ז דאסור אך ר"ל כך אם רק אסור לזרוע או אם זרע כלאי הכרם בעציץ שאינו נקוב אסור דשם כלאי הכרם עליו ואמר אביי אם אשמועינן לוקה ר"ל אם אכלן שפיר אבל הא דאסור בדיעבד זה ראיה מתרומה דהוה תרומה ועי' בתוס' יבמות ד' פ"ט ע"ב מה שכ' בשם ריב"ן ע"ש:
[השמטה גבי אין שבות במקדש. וכן ס"ל לרבינו לק' בפכ"א הכ"ז גבי רטיה דמניחין רטיה במקדש לכתחילה ובהל' ק"פ פ"א הי"ח דרק הני הרכבתו דרבינו פסק דלא כר"נ דאין חי נושא את עצמו גבי שאר ב"ח כמבואר לק' פי"ח הט"ז וכן ס"ל תחומין י"ב מיל מה"ת כמבואר בדברי רבינו לק' פכ"ז וכן חתיכת יבלתו בכלי ע' מש"כ לק' פ"ט הי"ח ומשום מתקן אבל שבות ליכא כלל במקדש וע' ירושלמי פסחים פ"ו ופ"ח והא דערובין דף ק"ג הוא רק לר"א דהולך לשיטתי' בפסחים דף ס"ד ע"ב דבשבת לא היו מקלות וזה רק דברי ר"א כמש"כ רבינו בפהמ"ש ואנן לא ס"ל כן ובזה א"ש מ"ש התוס' שם דף ס"ה ע"א ד"ה המכבד ומשום דר"א לשיטתו ולכך רבינו בהל' ק"פ פ"א הט"ז לא פסק כן וגם כיון דע"כ זה אתיא כר"נ דחי נושא את עצמו כמבואר בעירובין דף ק"ג ור"נ לשיטתו בפסחים שם דשבות שאינה צריכה לא התירו וע' בתוס' סוכה דף נ' ע"ב וקנים הוא מחמת גדר בנין כמש"כ רש"י וגם י"ל כמ"ש רש"י עירובין דף ק"ג ע"ב דגבי שבות יש לחלק היכא דאפשר מאתמול או לא אפשר וגבי קנים אפשר מאתמול וגם י"ל דטעם רבינו לק' פ"ט גבי יבלת י"ל דהך דעירובין קאי לר"א דס"ל בביצה דף ל"ג דקטימה כה"ג חייב חטאת משא"כ לדידן ע' לק' פי"א ה"ז ובשבת דף קמ"ו ע"ב גבי הך דר"א גבי גזירה שמא יקטום ודף קכ"ד ע"ב ע"ש: ע"כ השמטה]